מ"ג איוב ג יד


מקרא

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
עם מלכים ויעצי ארץ הבנים חרבות למו

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
עִם מְלָכִים וְיֹעֲצֵי אָרֶץ הַבֹּנִים חֳרָבוֹת לָמוֹ.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
עִם־מְ֭לָכִים וְיֹ֣עֲצֵי אָ֑רֶץ
  הַבֹּנִ֖ים חֳרָב֣וֹת לָֽמוֹ׃


רש"י (כל הפרק)(כל הפסוק)

"הבונים חרבות למו" - זהו דרך למעמידי שם לבנות ערים נחרבות לזכרון להם כמו (ישעיהו נח) ובנו ממך חרבות עולם וקורא לך גודר פרץ כלומר עם שרים ובעלי שם או הלואי שלא נודעתי ואהיה כנפל ומה שכתב לא אהיה כנפל טמון מפני שעומד על לשון שהתחיל לדבר בלשון תימה ומוסב על למה לא מדוע קדמוני ברכים או מדוע לא אהיה כנפל טמון

מצודות (כל הפרק)(כל הפסוק)


מצודת דוד

"עם מלכים" - הייתי א"כ שוכב עם מלכים ודומה להם כי לא ניכר בקבר יתרון לזה על זה

"הבונים וגו'" - דרך המלכים והגדולים לבנות ערים חרבות ושוממות למען היות להם לזכרון

מצודת ציון

"למו" - לעצמם

מלבי"ם (כל הפרק)(כל הפסוק)



(יד-טז) "עם מלכים", כל המאמר נסמך על מלות "לא אהיה", ושיעור הכתוב "עם מלכים ויועצי ארץ (לא אהיה) או עם שרים לא אהיה או כנפל טמון וכעוללים לא אהיה", ופירושו כי עתה כשהוא נמצא במציאות יש מדרגות בין בני אדם, שאחד הוא מלך ואחד הוא רק שר, וכן יש מדרגות רבות זו למטה מזו וכי המדרגה הפחותה הוא הנפל טמון, אשר מדרגת מציאותו חלושה וקלה מאד שאחריו הוא ההעדר והאפס. לא כן אם הייתי נעדר ולא הייתי בא אל המציאות, האפס והאין לא ישוער בכמות ואיכות לאמר שהאפס והאין לא היה מלך או שלא היה שר או שלא היה אף נפל טמון, כי אין חילוף מדרגות בדבר שלא בא אל הישות כלל, ור"ל ישנתי אז ינוח לי והיה אצלי בשוה מה שלא אהיה עם מלכים או מה שלא אהיה עם שרים או מה שלא אהיה אף כנפל טמון, אם לא היה נקלט ההריון כלל, כמ"ש כי לא סגר דלתי בטני, או מה שלא אהיה כעוללים לא ראו אור אם נקלט ההריון והיה מת בצאתו לאויר העולם כמו שאמר למה לא מרחם אמות, הכל היה שוה אצלו, כי בין כך וכך הוא אין ואפס:


ביאור המילות

"עם מלכים". כל המאמר נמשך על מלות לא אהיה. והנפל הוא פחות מן העולל, שהעולל כבר נולד, ועי' בפ':

 

<< · מ"ג איוב · ג · יד · >>