מ"ג איוב ג ג
מקרא
כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
יאבד יום אולד בו והלילה אמר הרה גבר
מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
יֹאבַד יוֹם אִוָּלֶד בּוֹ וְהַלַּיְלָה אָמַר הֹרָה גָבֶר.
עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
יֹ֣אבַד י֭וֹם אִוָּ֣לֶד בּ֑וֹ
וְהַלַּ֥יְלָה אָ֝מַ֗ר הֹ֣רָה גָֽבֶר׃
רש"י
"והלילה" - אף היא תאבד
"אמר" - שיאמר המבשר אשר עליו הדבר מוטל
"הורה גבר" - שעיבר אבי את אמי בנקבה נוהג לומר הורתה ובזכר נוהג לומר הורה את הנקבה
"והלילה אמר" - זה א' מן המקומות שחיסר המקרא את דבריו מפני שלא הוצרך לפרש מי הוא ומליצתו אמר האומר (ודומה לו הירוצין בסלע סוסים אם יחרוש בבקרים) היה לו לומר אם יחרוש אדם בבקרי' ורז"ל אמרו מלאך הממונ' על ההריון לילה שמומצודות
• לפירוש "מצודות" על כל הפרק •
מצודת דוד
"יאבד" - היום אשר נולדתי בו יהיה אבוד ר"ל בכל שנה כשיבוא היום ההוא יהיה בו חושך עד שיהיה אבוד ממנו שם יום
"והלילה אמר הורה גבר" - ר"ל וכ"כ תהיה אבודה הלילה אשר המשכיל לדעת מתי היתה זמן העבור אמר באותה הלילה עיבר אבי את אמי (כי זמן הלידה נראה וידוע לכל אבל זמן העיבור לא יבין כ"א המשכיל בחכמה)
מצודת ציון
"אולד" - אמר דבריו כאלו ידבר קודם הלידהמלבי"ם
• לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק •
ביאור המילות
"הורה". י"מ שהוא מבנין הפעיל, שגבר הזכר גורם הריון, וכן על ברכות הורי, ויל"פ שהוא ע"מ פ₪ע£ל, שנקלט הריון של גבר, או הוא בינוני לנקבה, שנעשית מיד הרה, מן גבר, ומלת "גבר" מציין שעתיד הולד להיות גבור כמ"ש חז"ל מלאך הממונה על ההריון לילה שמו ואומר חכם יהיה או טפש גבור או חלש, ומלת אמר מוסב על הלילה.
"הלילה" גזר שיקלט הריון. וימליץ כאלו עומד באמצע הזמן שבין ההריון והלידה, ומקלל ליל ההריון בלשון עבר ויום הלידה בלשון עתיד: