מ"ג איוב א כב

מקרא

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
בכל זאת לא חטא איוב ולא נתן תפלה לאלהים

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
בְּכָל זֹאת לֹא חָטָא אִיּוֹב וְלֹא נָתַן תִּפְלָה לֵאלֹהִים.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
בְּכׇל־זֹ֖את לֹא־חָטָ֣א אִיּ֑וֹב וְלֹא־נָתַ֥ן תִּפְלָ֖ה לֵאלֹהִֽים׃

רש"י

"תפלה" - לא שום שמץ ותפלות נתן על הקב"ה כמו (ירמיהו כג) ובנביאי שומרון ראיתי תפלה "ולא נתן" - להטיל תפלה ועול אל הקב"ה כמו (שמואל א' יח) נתנו לדוד הרבבות ולי נתנו האלפים

מצודות

עריכה

• לפירוש "מצודות" על כל הפרק •

מצודת ציון

"נתן" - עניינו האמירה על הדבר וכן נתנו לדוד רבבות (שמואל א יח)ויתכן שהוא מלשון שם יתנו צדקות ה' (שופטים ה)

"תפלה" - ענין דבר גרוע שאין בו טעם וכן ובנביאי שומרון ראיתי תפלה (ירמיהו כג)

מצודת דוד

"בכל זאת" - עם כי באו עליו צרות תכופות הוה על הוה מ"מ לא חטא להתרעם אחר ה' ולא אמר עליו דברי תפלה

מלבי"ם

עריכה

• לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק •

"בכל זאת", ר"ל שאם היה עולה בלבו תלונה ושורש פורה ראש ולענה, אז או שהיה מודה שאין עול יוצא מאת ה' הצדיק אבל לעומת זה היה כופר בהשגחה והיה אומר שהרעות באו לו מאת הטבע והמערכה ואין ה' משגיח וא"כ הותר הרצועה לחטא, אחר שאין השגחה ואין שכר ועונש, או שהיה מודה בהשגחה ואז היה נותן תפלה לאלהים לאמר שאינו מנהיג בצדק ושדרכיו כתפל בלי מלח וטעם, אבל אחר שלא התלונן כלל האמין גם אז בהשגחה "ולא חטא", רק היה סר מרע כבתחלה, וגם "לא נתן תפלה לאלהים", לגנות את הנהגתו, אחר שהחליט שאין זה עול כלל אם לוקח ממנו קנינים בלתי מתעצמים עמו אשר נתנם לו בתורת נדבה וחסד ולקחם בטובו. והלקיחה אינו רעה רק מניעת ההטבה היתירה:

<< · מ"ג איוב · א · כב