מ"ג איוב א ט

מקראות גדולות איוב


מקרא

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
ויען השטן את יהוה ויאמר החנם ירא איוב אלהים

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
וַיַּעַן הַשָּׂטָן אֶת יְהוָה וַיֹּאמַר הַחִנָּם יָרֵא אִיּוֹב אֱלֹהִים.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
וַיַּ֧עַן הַשָּׂטָ֛ן אֶת־יְהֹוָ֖ה וַיֹּאמַ֑ר הַֽחִנָּ֔ם יָרֵ֥א אִיּ֖וֹב אֱלֹהִֽים׃


רש"י (כל הפרק)(כל הפסוק)

"החנם ירא איוב" - בתמיה

מלבי"ם (כל הפרק)(כל הפסוק)


"ויען השטן", השיב כי יש בזה תנאי מיוחד מבואר בפילוסופיא כי העובד את ה' ועוצר תאוותיו בעבור תקות שכר או יראת נזק, שזה אינו ענין נפשי רק ענין חומרי, כמו היושב בתענית בעבור שכר זה אינו צם מצד צורתו רק מצד אהבת חומרו, שמאהבתו את גופו וכדי להרויח ממון למלאות צרכיו הוא מענה גופו מעט זמן למען ירויח לו אח"כ, ואין ראוי שנאמר שבעבור העינוי הזה הוא מתקדש ונבדל מענינים החומריים ומתדבק עם העליונים, ונהפך הוא כי הוא שקוע באהבת הממון כ"כ עד שיצום ויתענה כדי להשיגו - וכן דן ענין איוב שיראתו את ה' וסורו מרע אינו ענין נפשי כי אינו עושהו בעבור אהבת הטוב מצד שהוא טוב, שזה היה נכון אם לא היה מקוה להשיג על ידו גמול או להנצל מנזק אשר הוא ירא ממנו והיה עושה בחנם שלא בעבור גמול, "אבל החנם ירא איוב אלהים"?


 

מצודות (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"החנם" - וכי בחנם ירא איוב מה' מבלי הקדמת שכר

<< · מ"ג איוב · א · ט · >>