לבוש אורח חיים תרפט

לבוש התכלת על אורח חיים (הלכות סדר היום) · לבוש החור על אורח חיים (הלכות שבת ומועדים)
לבוש עטרת זהב גדולה על יורה דעה · לבוש תכריך הבוץ והארגמן על אבן העזר · לבוש עיר שושן על חושן משפט
צפייה בדפוסים הישנים להגהה ולהורדה


<< | עשרה לבושי מלכות · לבוש החור על אורח חיים · סימן תרפט | >>

סימן תרפט בטור אורח חיים ובשולחן ערוך (ערוך השולחן)

שהכל חייבים בקריאת מגילה
ובו ארבעה סעיפים:
אבגד

סעיף אעריכה

הכל חייבין בקריאת המגילה, כהנים, לויים, ישראלים, עבדים, חללים, ממזרים, גרים, נתינים, טומטום ואנדרוגינוס, דכולהו בני מעבד מצוה נינהו וכולהו היו באותו הנס, שכולם היו בגזירת השמד והרג וכולם ניצלו. שזה אין סברא לומר שלא היו כל המינים הללו באותו פעם בעדת ישראל, שזה אי אפשר. ומחנכים נמי הקטן בה מהאי טעמא:‏

סעיף בעריכה

ולאו דווקא לקרותה כל אחד בעצמו, אלא אחד הקורא ואחד השומע יצא, דהא קיימא לן שומע כעונה; ועוד, דאיכא טפי פרסומי ניסא כשאחד קורא והשאר שותקים ונוטים אזניהם לשמוע. ונשים גם כן חייבין בקריאתה, שאף הם היו באותו הנס, שגם עליהם נגזרה גזירת ההריגה וניצלו; ועוד, שעיקר הנס נעשה על ידי אסתר. הלכך חייבין בקריאתה; והיינו לשמוע המגילה מפי גדול או לקרותה בעצמן, אבל שיוציאו הם את האנשים לא, דלא אלימא חובותייהו להוציא את האנשים ידי חובתם. וכן אין מצטרפין לעשרה; אבל אחת מוציאה את האחרת. ויש אומרים שאם קוראה אינה מברכת "על מקרא מגילה", שאינה חייבת בקריאה, אלא מברכת "לשמוע מגילה", שעיקר חיובה היא השמיעה מן אנשים.

סעיף געריכה

עבד ואנדרוגינוס מוציאין את מינן, דשניהם מין אחד הם, דצד עבדות מוציא עבדות. ואנדרוגינוס גם כן, אם זה זכר גם זה זכר, ואם זה נקיבה גם זה נקיבה; כל שכן שיוציא את הנשים.* ואף אם הוא בריה בפני עצמו, כדאיתא לעיל סימן תקפ"ט סעיף ה' וסימן קצ"ט סעיף ח' וט', מכל מקום זרע ישראל הוא; ועדיף מנקיבה הוא, דהא יש בו צד זכרות, ומוציא את הנשים.

וטומטום אפילו מינו אינו מוציא, דשמא זה יקרע וימצא זכר וזה יקרע וימצא נקיבה, ואין הנקיבה מוציאה את הזכר. אבל נשים יכול להוציא ממה נפשך. ומי שחציו עבד וחציו בן חורין, אפילו עצמו אינו מוציא; דלא אתי צד עבדות שבו, שאין בו חיובא אלימא, רק חיוב כאשה, שהעבדים דומים לנשים בכל מקום, ומוציא צד חירות שבו, שיש עליו חיוב אלימא כשאר זכרים. וכל שכן שאין מוציא את הנשים, אף על פי שמן הדין היה מסתבר שיוכל להוציא נשים בשני צדדיו, בצד העבדות שבו הא יש עליו חיוב אשה, וכבר אמרנו אשה מוציאה את האשה, וכל שכן שיוציא נשים בצד חירות שבו? מכל מקום כיון שעצמו אינו מוציא, אין סברא לומר שיוציא אחרים דהיינו נשים, נ"ל.**

הגההעריכה

הערה *: הג"ה: דאף אם הוא נקיבה – חייב בקריאת המגילה, כמו שנתבאר בסמוך; ולכן, אף על פי שאין שייך הכא להטעם שנתבאר לעיל סימן י"ו סעיף ג', הואיל ואינו אלא מצות עשה מדברי סופרים, ועיין לעיל סימן תרנ"ב סעיף א', מכל מקום איכא האי טעמא דהכא, דאף אשה חייבת ומוציאה את האחרת.

הערה **: הג"ה: ועיין לעיל סימן תר"מ סעיף א'. ויש אומרים דדווקא מינו הוא דאינו מוציא, אבל מוציא הוא את עצמו, ולא דמי לשופר דאינו מוציא את עצמו, כמו שנתבאר לעיל סימן תקפ"ה סעיף ה'. דשאני הכא גבי מגילה, דעבדים שמלו וטבלו לשם עבדות חייבים במקרא מגילה כמו שנשים חייבות, משום שאף הם היו באותו הנס כמו שנתבאר בסמוך סעיף א'; וכיון שכן, אתי שפיר דמוציא את עצמו, דהא לא שייך למימר ביה לא אתי צד עבדות שבו ומפיק צד חירות שבו כמו גבי שופר, דהא צד עבדות שבו נמי חיובי מחייב. אבל גבי שופר, שצד עבדות שבו פטור כמו אשה, משום דהוי מצות עשה שהזמן גרמא, שייך למימר ביה לא אתי צד עבדות שבו ומפיק צד חירות שבו. ומיהו מינו אינו מוציא אפילו לסברא זו, דאף על פי ששני צדדיו הם חייבים, מכל מקום מאחר שהוא מורכב מעבדות וחירות ואין צד עבדות ניכר לעצמו וצד חירות לעצמו, אינו ראוי להוציא את אחרים, אפילו אם אותם אחרים מורכבים גם כן מעבדות וחירות. ולא דמי לאנדרוגינוס שמוציא את מינו, דשאני אנדרוגינוס כמו שנתבאר בסמוך סעיף ג'. כל זה לדעת יש אומרים; אבל סברא ראשונה עיקר, שגם הכא גבי מגילה אינו מוציא אפילו את עצמו, כמו גבי שופר, מן הטעם שנתבאר בפנים‏.