לבוש אורח חיים תקנז

לבוש התכלת על אורח חיים (הלכות סדר היום) • לבוש החור על אורח חיים (הלכות שבת ומועדים)
לבוש עטרת זהב גדולה על יורה דעה • לבוש תכריך הבוץ והארגמן על אבן העזר • לבוש עיר שושן על חושן משפט
צפייה בדפוסים הישנים להגהה ולהורדה


<< | עשרה לבושי מלכותלבוש החור על אורח חייםסימן תקנז | >>

סימן תקנז בטור אורח חיים ובשולחן ערוך (ערוך השולחן)

לומר נחם ועננו בט' באב
ובו סעיף אחד:

סעיף א עריכה

בט' באב צריך להזכיר מעין המאורע, והוא שאומר: "נחם יי אלקינו את אבילי ציון" וכו'. ואומר אותו ב"בונה ירושלים", מפני שהוא מעניין אותה הברכה. ומן הדין היה לנו לומר אותו ערבית ושחרית ומנחה, כמו שאר ענייני מעין המאורע של כל ימות השנה, כגון ראש חודש חנוכה ופורים שאומרים אותו בכל הג' תפילות. אלא שלא נהגו לאומרו אלא במנחה, משום דבערבית ושחרית דומין כמי שמתו מוטל לפניו שאין מנחמין אותו, כי הם עיקר זמני אבילות, ואין להזכיר בהם אלא קינות; אבל במנחה דומין כמי שנקבר מתו, שמנחמים אותו. אי נמי איפכא לאידך גיסא, משום שעכשיו במנחה הוא עיקר זמן שצריך נחמה, שלעת ערב הציתו בו את האור כו'.

וב"שומע תפילה" אומר עננו כמו בשאר תענית צבור. ואם לא הזכיר לא זה ולא זה, אין מחזירין אותו (ועיין לקמן סימן תקס"ה סעיף ב' ובסימן תרפ"ב ובסימן תצ"ב). מי שאכל בט' באב, כגון חולה כמו שנתבאר, ונתיישב עליו דעתו, יאמר "נחם" בברכת המזון בבונה ירושלים (ועיין לקמן סימן תרי"ח סעיף א).‏