לבוש אורח חיים תקנג
לבוש התכלת על אורח חיים (הלכות סדר היום) • לבוש החור על אורח חיים (הלכות שבת ומועדים)
לבוש עטרת זהב גדולה על יורה דעה • לבוש תכריך הבוץ והארגמן על אבן העזר • לבוש עיר שושן על חושן משפט
צפייה בדפוסים הישנים להגהה ולהורדה
<< | עשרה לבושי מלכות • לבוש החור על אורח חיים • סימן תקנג | >>
סימן תקנג בטור אורח חיים ובשולחן ערוך (ערוך השולחן)
א • ב
סעיף א עריכה
סעודה המפסקת אוכלים ומפסיקין מבעוד יום, כמו בערב יום כיפורים. ואם אכלה בעוד היום גדול, אף על פי שהסכים בדעתו שלא לאכול היום עוד, אפילו הכי מותר לו לחזור ולאכול ולשתות, כיון שלא הוציא כן בשפתיו, דדברים שבלב אינן דברים. ואם הוציא כן בשפתיו, הרי קיבל עליו התענית ואסור לאכול ולשתות; אבל לסוך ולרחוץ פניו ידיו ורגליו מותר עד שקיעת החמה, אף על פי שהפסיק לאכול, דמה שקיבל קיבל, ומה שלא קיבל לא קיבל ונשאר בהתירו עד זמן הקבוע לו מדברי חז"ל, והוא לא קיבל עליו אלא איסור אכילה.
סעיף ב עריכה
ולאחר שקיעת החמה, אפילו בין השמשות שלו, כל מה שאסור בעיקר היום כמו שיתבאר בסימן שאחר זה אסור גם כן בלילה ובין השמשות שלו מדברי קבלה, כמו ביום כיפור מדין תורה.*)
נהגו שלא ללמוד ערב ט' באב מחצות היום ואילך, כמו בט' באב, שיתבאר לקמן בסימן שאחר זה, כי אם בדברים המותרים בט' באב עצמו, מותרים גם בערב ט' באב. ולפיכך אם חל ט' באב בשבת ונדחה עד אחד בשבת, או שחל באחד בשבת, אין אומרים פרקים באותה שבת, שהם במקום לימוד תורה כמו שנתבאר לעיל. וכן לא יטייל אדם בערב ט' באב, כמו בט' באב עצמו.
- הג"ה: ואף על גב דמשהתחיל לאכול סעודה המפסקת הוא התחיל באבילות, שהרי אסור לאכול בשר ולשתות יין, כמו שנתבאר לעיל סימן תקנ"ב סעיף א, ואם כן איכא למימר: כיון שהתחיל במקצת אבלות – יהא אסור גם כן לרחוץ ולסוך כמו בט' באב עצמו, אף על גב דאכתי לא עייל ט' באב, דהנאה דסיכה ורחיצה הנאה שלאחר שעה היא ונראה כרוחץ וסך לצורך ט' באב. אפילו הכי מותר, והיינו משום דכיון דמותר לאכול עד בין השמשות, אם כן לא יתכן שיהא מותר לאכול ולשתות עד בין השמשות ויהא אסור לרחוץ ולסוך. וכל שכן נעילת הסנדל דמותר, ועיין לקמן סימן תר"ח. ולעיל סימן רס"א סעיף ב' נתבאר כמה משך זמן בין השמשות קודם הלילה. עד כאן הג"ה.