לבוש אורח חיים תלג

לבוש התכלת על אורח חיים (הלכות סדר היום) • לבוש החור על אורח חיים (הלכות שבת ומועדים)
לבוש עטרת זהב גדולה על יורה דעה • לבוש תכריך הבוץ והארגמן על אבן העזר • לבוש עיר שושן על חושן משפט
צפייה בדפוסים הישנים להגהה ולהורדה

<< | עשרה לבושי מלכות • לבוש החור על אורח חיים • סימן תלג | >>

סימן תלג בטור אורח חיים ובשולחן ערוך (ערוך השולחן)

דיני בדיקת חמץ

ובו אחד עשר סעיפים:
א • ב • ג • ד • ה • ו • ז • ח • ט • י • יא

סעיף א

והבדיקה צריך שתהיה לאור הנר דאסמכוה אקרא כדלעיל סי׳ תל״א סעיף א׳. ולא לאור הלבנה, ולא לאור החמה אם בודק ביום, כגון שלא בדק בליל י״ד ובודק ביום י״ד, אפילו הכי צריך לבדוק לאור הנר משום חורין וסדקין. ומיהו אכסדרה, כיון שאורה רב, נבדקת לאורה. ואפילו בחדר אין צריך נר כנגד החלון, אבל מצדדין צריך נר.

סעיף ב

אין בודקין לאור האבוקה, מפני שאינו יכול להכניסו לחורין ולסדקין, וגם ירא שמא ישרוף בו את הבית ויהא לבו טרוד ולא יבדוק יפה. ולא בנר של חֵלֶב, שירא שמא יטיף על הכלים הכשרים. ולא בנר של שומן, שירא שמא יטיף על כלי חָלָב. ולא בנר של שמן, שירא שמא יטיף על הבגדים, וגם אינו יכול להכניסו לחורין ולסדקין, מפני שמתכבה בהטייה יותר מדאי ולא יבדוק יפה. והלכך אין בודקין אלא בנר של שעווה. וצריך שיהא נר יחידי ולא כפול, ואפילו קלוע נחשב כאבוקה ומטרדת לבו מדליקת הבית, ואין בודקין בו.

סעיף ג

ובודק בכל המקומות שיש לחוש שמא הכניסו בהן חמץ. וכל חדרי הבית והעליות בחזקת שמכניסין בהן חמץ הם וצריכין בדיקה, שפעסים אדם נכנס בהם ופתו בידו.

אוצרות יין שאין מסתפק מהן, וכן מתבן וכיוצא בהן, אין צריכין בדיקה, שאין דרך ליכנס שם ופתו בידו.

סעיף ד

חורי הבית והזיזין הבולטין מן הכותלין שאינן גבוהין הרבה ולא נמוכין הרבה, צריכין בדיקה. אבל הגבוהין, שאין יד האדם מגעת שם, והנמוכים פחות מג׳ טפחים, אין צריכין בדיקה, שאין דרך להמצא שם חמץ, שאין משתמשין שם, זה מפני גובהו וזה מפני שפלותו.

סעיף ה

גג המשופע אין צריך בדיקה, אפילו הוא בתוך הבית, מפני שאינו ראוי לתשמיש.

סעיף ו

רפת בקר אינו צריך בדיקה, שאם היה שם חמץ, הבהמות יאכלוהו. וכן לול של תרנגולים אינו צריכה בדיקה, שאם היה שם חמץ, התרנגולים יאכלוהו. וכן אמצעה של חצר אינו צריך בדיקה, מפני שאם היה שם חמץ, העורבים ושאר עופות תמצויין שם יאכלוהו. והני מילי מספק חמץ, אבל ודאי חמץ צריך לבערו אפילו מן החצר כשיגיע זמן איסורו, ולא יניחנו שם לאחר זמן איסורו אדעתא שהעורבים יאכלוהו; שהרי כל זמן שלא יאכלוהו הוא עובר עליו בבל יראה.

חורי החצר צריכין בדיקה, שאין העורבים מצויין בחורין.

סעיף ז

חור שבין יהודי לחבירו, כל אחד בודק עד שידו מגעת, והשאר מבטלו בלבו ודיו, שלא הטריחוהו חז״ל יותר. ושבין יהודי לעכו״ם אין צריך בדיקה כלל, שמא יאמר העכו״ם: כשפים הוא עושה לו, ויבא לידי סכנה. ואע״פ דשלוחי מצוה אינם ניזוקין, היכא דשכיח הזיקא שאני.

סעיף ח

כותל שנשתמשו בו חמץ בחורין, ונפל הכותל ונעשה גל, אפילו הגל אינו גבוה ג׳ טפחים, שהוא עודנו בכדי חפישת הכלב והיה לנו לחוש שמא הכלב יחפש אחריו תוך הפסח ויגלהו, אפילו הכי לא הצריכוהו חז״ל לבדוק אחריו, כיון שיש בו סכנת עקרב שמצוי בגלים. ואע״ג דשלוחי מצוה אינן ניזוקין, גם אין כאן ברי היזיקא כל כך, חיישינן שמא אחר שישלים כל בדיקתו, ששוב לא יהיה עסוק במצוה, יחפש אתר מחט שנאבדה לו ויבא לידי סכנה.

והני מילי בסתם, אבל בידוע ששם חמץ, אם אינו גבוה ג׳ טפחים, שיכול הכלב לחפש אחריו ולגלותו תוך הפסח, צריך לבדוק אחריו ולהוציאנו משם במרא וחצינא בעניין שאין בו סכנה, דשמא יבא הכלב תוך הפסח ויחפש אחריו ויגלהו ולא יקחנו, ויכשלו בו. ואם יש עליו ג׳ טפחים, מבטלו בלבו ודיו, שאין הכלב יכול לחפש אחריו ולגלותו.

מטה החולקת כל הבית מכותל לכותל, שאינו יכול לעבור אל צד האחר אלא ע״ג המטה, או ישוח ויעבור תחתיה, אם יש תחתיה עצים ואבנים, בין היא גבוה בין שאינה גבוה, אין צריך לבדוק אלא צדה החיצון שכלפי החוץ, שאין דרך לעבור על גבה ובוודאי לא נשתמש שם חמץ. ואם אין תחתיה עצים ואבנים, אז אם היא גבוה שיכולין לעבור תחתיה בלא שחייה, בודק אף צדה הפנימית, כיון שיכול לעבור תחתיה בלא שחייה חיישינן שמא עבר תתתיה ופתו בידו. ואם היא נמוכה, אין צריך לבדוק צדה הפנימית, כיון שאינו יכול לעבור בלא שחייה, ודאי לא נשתמש שם, שאין דרך להשתמש בשחייה, ולא חיישינן שמא שחה ועבר.

סעיף ט

מרתף שמסדרין בו שורות של חביות זו אצל זו עד שנתמלא כולו, וחוזרין ומסדרין שורות אחרות על התחתונות עד הקורה, ומסתפקין ממנו יין לשולחנו, אין צריך לבדוק אלא שורה העלינה ואחרת למטה טמנה, דהיינו שורה אחת על פני רוחב המרתף, ולא על כל שטח המרתף, אלא עליונה הרואה את הקורה ואת הפתח ואחרת למטה ממנה.

סעיף י

בתי כנסיות ובתי מדרשות שלנו צריכין בדיקה, מפני שהתינוקות מכניסין בהן חמץ.

סעיף יא

המכבד חדרו בי״ג בניסן ומכוין לבדוק החמץ ולבערו, אעפ״י שנזהר שלא להכניס שם עוד חמץ, אע״פ כן צריך לבדוק בליל י״ד, דהכי הוא תיקון חכמים ז״ל לבדוק לאור הנר ובלילה, ושלא להקדים הבדיקה קודם ליל י״ד, שקודם לכן אין נזהרין כל כך מלחזור ולהביא שם חמץ אחר שאין האיסור מוטל עליהם כל כך. וצריך כל אדם לזרז את בני ביתו לכבד המיטות והתיבות, והכיסים ובתי ידים של הבגדים, שלפעמים נותנים בהן חמץ, ובכל מקום שיש לחוש שנגרר שם חמץ בפי התרנגולים או על ידי דבר אחר.