לבוש אורח חיים כג
לבוש התכלת על אורח חיים (הלכות סדר היום) • לבוש החור על אורח חיים (הלכות שבת ומועדים)
לבוש עטרת זהב גדולה על יורה דעה • לבוש תכריך הבוץ והארגמן על אבן העזר • לבוש עיר שושן על חושן משפט
צפייה בדפוסים הישנים להגהה ולהורדה
<< | עשרה לבושי מלכות • לבוש התכלת על אורח חיים • סימן כג | >>
סימן כג בטור אורח חיים ובשולחן ערוך (ערוך השולחן)
א • ב • ג • ד
סעיף א עריכה
מותר ליכנס לבית הקברות והוא לבוש ציצית, ואין כאן משום "לועג לרש", פירוש שיהא נראה כאילו מלעיג למתים, שהם רשים ופטורים מן המצוות ואינן יכולין לקיימן ואנו מקיימין אותן, לזה לא חיישינן, כיון שאי אפשר לו להסיר כל בגדיו ולילך לבית הקברות. ובלבד שיגביהן, שלא יהו הציצית נגררים על הקברים. אבל אם הם נגררים על הקברים, אסור משום לועג לרש.
במה דברים אמורים? בימיהם, שהיו מטילין הציצית בכל מלבושיהם שהיו לובשין לצורך עצמם, אפילו שלא לצורך מצוה. אבל אנו, שאין אנו עושין ציצית אלא בטלית של מצוה, אסור לנו ליכנס לבית הקברות אפילו אינם נגררים.
והני מילי כשציצית[1] הם מגולים ונראים, אז יש בהן משום "לועג לרש", אבל אם הם מכוסים, מותר.
סעיף ב עריכה
יש נוהגין לקשור שני ציציות שבשני כנפים זה עם זה כשנכנסין לבית הקברות, וסוברים שבזה לא הוה לועג לרש, שכיון שקשורים הם ואינם תלויין ככל ציצית, הוי כאילו אינם. אבל לא הועילו בתקנתם, שאין הקשירה מבטלת מצות הציצית, שלא נפסלו בכך, שכיון שעומדין להתיר, הוו כמו מותרין. וליכא לדמויי לתלאן ולא פסק ראשי החוטין שלהם וקשרם ואחר כך פסקן, דפסלינן להו; דשאני התם שלא נפסקו מעולם. ועוד תדע, דהתם פסלינן להו אפילו אם פסקן אחר כך, משום "תעשה ולא מן העשוי בפסול", והכא הא נעשו בכשרות, והם עצמן נוהגין להתירן ולברך עליהם אחר כך. ואם כן מעשיהם סתרי אהדדי, שאם חושבין הקשירה לפסול, הוו להו לפוסלן גם כן כשמתירין אותן, משום "תעשה ולא מן העשוי". כן כתב רבינו יוסף ז״ל[2].
ונראה לי שאינו מוכרח, שהרי גבי סוכה שיש עליה גג קיימא לן גם כן שאם נעשה הסכך בעוד הגג נעול, הסוכה פסולה משום "תעשה ולא מן העשוי"; והמנהג נתפשט בעולם, שאם עשאן מתחילה תחת אויר השמים וירדו גשמים, שמעלים הגג ואחר כך כשהגשמים פוסקין פותחין הגג ויושבין תחתיה לשם מצוה, אף על פי שבעודה נעולה פשיטא שהסוכה פסולה לכולי עלמא, ולא חשבינן הפתיחה שאחר כך ל"תעשה ולא מן העשוי"; ואם כן, למה לא נאמר גם כן גבי ציצית? ואפשר לחלק, דמכל מקום לא דמי, דהתם לא נעשה שום דבר בסכך, והכא נעשה עיקר הקשירה בציצית עצמן. אבל הוא דוחק וצריך עיון.
סעיף ג עריכה
ולאו דווקא שאסור ליכנס דווקא לחצר בית הקברות בציצית, אלא אפילו חוץ לבית הקברות, הנכנס תוך ד' אמות של מת או של קבר דינו כנכנס לחצר בית הקברות, משום "לועג לרש".
סעיף ד עריכה
במקום שנוהגין להסיר הציצית מטלית של מת בבית שהוא מת שם קודם שמוציאין אותו, אם הכתפים הנושאים אותו לובנשים ציצית, איכא למיחש בהו משום לועג לרש.