כרתי/יורה דעה/לד
רוב חללה כי דופן הקנה עב מאד א' יותר מחבירו ואם תצטרף עובי הדופן הוא פחות מרוב חללה:
אסורה וזה חמור יותר מעיקור שנעקר ממקום חיבורו כי כאן פסידא בקנה עצמו ולכך היא נבילה
ברוב רוחב חלל הקנה זהו דעת רשב"א בחידושיו ולמד הואיל דאמרי' בעוף מקפלו ומניחו ע"פ הקנה ה"ה בבהמה. ועיין פלתי שהארכתי בזה לברר הרשב"א
לפי שיתבאר בסמוך הש"ך והט"ז לא ירדו לכוונת הרמ"א זולת בן הש"ך בנה"כ דמפרש כוונת רמ"א על מ"ש בסעיף ד' דוקא נקבו כנפה מניחה ע"פ קנה ולא בנחסרה דנפיש שיעורא ועיין פלתי מה שכתבתי בישובו:
יטרוף בכל ענין עיין פלתי דשיעור חצי רוחב חלל הקנה דידיה ודאי כשר ע"ש
אם אין בהם חסרון האחרונים תמהו למה זוטר שיעורא דאין בהם חסרון דסגי ברוב היקף הקנה מיש בהם חסרון דבעי שטח איסר שאם תחתכו לרצועת דקות יעלו כמה הקפות של קנה עי' ש"ך וט"ז דתי' דביש בהם חסרון אף שעומדים באורך הקנה משא"כ אין בהם חסרון דוקא בהיקף אבל לאורך הקנה הא נסדקה לאורכו כשר ועיין פלתי מה שיש להקשות בדבריהם ועמ"ש ההבדל בין חסרון לאין בו חסרון בישוב הגון ע"ש
לכאיסר היינו אפי' איסר מצומצם ודלא כרמב"ם בפי' המשנה דמכשיר איסור מצומצם עיין פלתי מ"ש
והוא שהנקבי' כו' היינו ביש חסרון מצטרף השלם אבל לא באין בו חסרון דאז אין השלם מצטרף כן הסכמת המחבר ואחרונים דלא כפר"ח עיין פלתי:
כדי לחפות היינו עם שלם שביניהם כמלא חסרון ביש בו חסרון דוקא:
אסור' ולדידן דלא ידיע לן שיעורא דאיסור גם בבהמה בנקבה כנפה מקפלו והניחו עפ"י הקנה דידיה כמו בעוף עיין פלתי
וי"א דמשערין זו דעת הרא"ש דה"א דנתנו חכמים זהו השיעור היינו בנקבה כנפה דבלא"ה השלם מצטרף וא"כ בציר ליה שיעורא למאוד אבל בנחסר כא' לא ועיין פלתי
תלוי ועומד זהו פירש"י על שאלת הש"ס נפתחה כדלת.
דהיינו יותר מאיסור והיינו בבהמה אבל בעוף משערין לפי ערך להך י"א בס"ד עי' פלתי
נקב מפולש זהו פי' הרי"ף על נפתחה כדלת ועי' פלתי דהמחבר תפס לעיקר כרש"י ולהחמיר לחוש לשיטת הרי"ף ע"ש
כעובי איסר עיין פלתי די"ל זהו בעוף ובבהמה לפי ערך
הראוי לשחיטה ודעת מהרש"ל להחמיר דבעי שיור למטה מטבעת גדולה
במשהו דשם דינו כריאה:
בשני מקומות עמש"ל בזה בסי' כ"ד
ואין אנו בקיאים ובס' אפי רברבי כתב במקום שיש עוד קצת להתיר יש לסמוך על בדיקה זו ואפשר שדעתו היתה רחבה להבחין ולדמות כמ"ש בש"ע אבל בעו"ה חשכה עינינו ואין אתנו יודע ממש להבחין בין תכלת לכרתי אף כי בדבר כזה שצריך בחינה רבה ובמעט ענין ישתנה ברגע ח"ו לצרף בסמיכה כל דהו:
מחמת חולי או שברור לו שלא פגע בוושט ש"ך
דחיישינן שמא ניקב וושט משמע מזה אפי' במקום ידוע אינו בקיאין בבדיקה דלא כש"ך לעיל וכ"כ אחרונים: