כרתי/יורה דעה/ח
כל שהו עיין לקמן סי' כ"ד מ"ש בזה בפלתי בדברי ר"ח וסייעתו כי שמה מקומו ולא רציתי לכפול הדברים ולשכנו תדרשנו:
כמו ראש אזמל ויש להחמיר על כל עוקץ:
אזמל נדפס ספר לחם הפנים וכ' בו בהגה וז"ל שאלה ראובן שקנה סכין מן הממונה להרוג חייבי מיתות שקורין תליון ונתן לאומן לתקנו לסכין של שחיט' אם מותר לשחוט בו דקיי"ל חרב הרי הוא כחלל ומטמא לבשר ששחט בו. י"ל דסכין נטהר ע"נ טבילה עכ"ל וכל דבריו דברי בורית ואני חושש שיגררו שוחטים אחריו לדברי שטות כזה לכן אני כותב כי ראשון מה בכך שמטמא וכי אוכלין חולין בטהרה ואיזה סכין אשר תמצא שאין טמא טומאת מת ובעו"ה כולנו טמאי מתים וכל כלים וגולמי' מתכות נכנסים באוהל מת ומגע מת עד שלוח ר"ח כהן לר"ת דאוסר לכהן ליגע בחלל חרב אי זה בית אשר תבנה לי וכו'. ואם לא יטמא הסכין לבשר מ"מ בנגיעה דיד נטמא והוסיף בבורית לטהר חלל חרב וכלי שנוגע במת בטבילה מה דצריך שלישי ושביעי ואין טבילה מועיל בו כמבואר במשנה דאהלות. ולכן מצוה למוחקו מהספר ואל יזכר ויפקד ודי:
בי"ד אצבעות היינו בבהמה אבל עוף לכ"ע א"צ שיעור זה כי ממקום שבא מן שאול ושחטתם בזה וזהו הי' בבהמה ולא בעוף ועיין בסי' כ"ד. שם תמצא יותר: