פסולה דלא קיימ"ל כר"ז דאמר חדודו קודם ללבונו רק חיישי' שמא ישרוף מן הצדדים וכל זמן שלא נשחט כראוי וקרה נקב בוושט ופסוק' בקנה טריפה ולא קי"ל בית השחיטה מרווח רווח:


פסולה ודעת הפר"ח בעוף אם אחז בקנה ושחטו ונזהר ליגע בוושט לכ"ע כשר דיהיה חום הסכין שורף רוב הקנה לא אמרי'. ועיין פלתי שהארכתי מכמה טעמים דאין להקל ולחלק בין עוף לבהמה כלל ע"ש:


ויש מכשירין דהיינו כמ"ש הני דידעי ונזהרים ונראה דהיינו שהסכין כ"כ חד וחריף עד שתיכף חותך סימנים אבל אם אינו כ"כ חד עד שיצטרך להוליך ונהביא לענ"ד לכ"ע טריפה דטרם דיחתוך הסימן כבר כח החו' גובר ושורף ואף דבחידושי רשב"א משמע מדלא קאמר ליבן סכין יפה ושחט דאיירי בכל סכינים מכל מקום יש להחמיר לכ"ע דסתמא כפירשו דאיירי בסכין יפה מדקאמר חדודו קודם ללבונו משמע שהוא כל כך חד שחותך הסימנים וא"צ להולכה והבאה וברור:


אם ידע והאחרונים הסכימו להחמיר כדעה ראשונה והפר"ח כתב להקל וח"ו להקל בשל תורה מכל מקום צריך ליבן כל כך שקש נשרף בהחום אבל זולת זה ודאי יש לסמוך אמקילין דהא ודאי חדודו קודם: