שו"ת רשב"ץ (תשב"ץ)/חלק ב/רלו


ענין רלו: תונס אל היקר המשכיל ה"ר יצחק יצ"ו בה"ר סעדיה הכהן נ"ע: מאז שמעתי שמעך שמח ויגל לבי להמצא בן חכם ממלא מקום אבותיו יצא כשרש מארץ ציה. זה היום ראו עיני טורות חמודותיך יספת על השמועה ואם דבריך היו מעטי הכמו' הם רבי האיכו' מימך מן המקדש המה יוצאים העידו עליך כי כביר מצאה ידיך בתלמוד ובאגדו' ובסתרי חכמה וגם במלאכת השיר וכל יקר ראתה עיניך ומאשר בתורת ה' חפצך נשאך לבך להפוך ולהפך בכל ספר וספר וספור אף על ספרי פקחת עיניך ומכל מלמדך השכלת ברוך אתה לשמים ירבו כמותך בישראל. ואשר על רגלי העמדתני להשיבך דבר על שאלותיך הנובעו' ממקור השכל אפיק לך רצון ואתה תבחר הטוב והערב:

הראשונה אמר רבי יצחק בק"ש אית שתין אתוותא ועל כל חד וחד עד ובשעריך אית הוד יקרא מלכותיה וכו'. ושאלת היכן הם שתין אתוותא בק"ש. יפה שאלת וכבר עמדתי על שאלה זו ומדרש זה הוא בפרש' לך לך מספר הזוהר. דע כי רגילין היו לכפול ברוך שם כבוד מלכותו ואז הם ששים תיבו'. ולפי מה שנר' מהמדרש לא היו רגילין כן אלא בק"ש של לילה כדי שתהא נשמתו עולה לכסא הכבוד ותהא נאחזת עם ששים שרים הסובבים כסא הכבוד כמו שדרשו בפסוק הביאני המלך חדריו והמשיכו לזה הנה מטתו שלשלמה ששים גבורים סביב לה והם כנגד ששים אותיו' שבברכ' כהנים. וכבר הקשו במד' והלא שבעים הם כלומר שבעים שרי' ותירצו שם דעשרה ממנן למיעבד דינא שנא' אלהים נצב בעדת אל וכן יש במדרש בילמדנו שרמ"ח תיבו' יש בשלשה פרשיו' של ק"ש ואינן רק רמ"ה אלא שהיו נוהגין לומר אל מלך נאמן ועמהם הם רמ"ח וע"פ מנהגם היו דורשין שמור רמ"ח שלי ואני אשמור רמ"ח שלך וכן נוהגין בספרד לכפול אני ה' אלהיכם להשלים רמ"ח כדי שלא להפסיק בין ברכת הבוחר בעמו ישראל באהבה לשמע ישראל וכן בזה המדרש דרשו שהם ששים תיבו' ע"פ רגילותם לכפול ברוך שם כבוד מלכותו כמו שאנו כופלין אותו ביום הכפורים ובעשרת ימי תשובה בתוך דברי תחנונים כשאנו אומרים חטאנו שמע ברוך ונרא' שהיו כופלין אותו לפי שלא אמרו משה אלא יעקב אבינו כמו שהזכירו בגמ' דפסחי' (נ"ו ע"א) וכיון שלא אמרו משה אולי יזלזלו בו על כן היו רגילין לכפלו כדי לחבבו ולפי שהוא קלוס שהיו מקלסין מלאכי השרת להקב"ה ושמע זה יעקב אבינו בעלותו במראה הנבואה בסולם ושמא גם הם היו כופלין אותו על כן אנו אומרי' אותו בלחש כדי שלא יתקנאו בנו מלאכי השרת אבל ביוה"כ הרי אנו כמלאכי השרת על כן אומרים אותו בקול רם בהרבה מקומו' באותו יום. עוד י"ל דק"ש הוי שתין אתוואתא כשתכתוב כלם בשלימו' שי"ן מי"ם עי"ן וכן כלם זולתי ההאין שלא תכתוב אותם אלא חסרו' אל"ף לפי שאין לה הרגש' ואז תמצאם שתין אתוואתא: