כללי הסדרת העיסוק בשירותי תשלום וייזום תשלום (בקשת רישיון שירותי תשלום או שירות ייזום בסיסי)

כללי הסדרת העיסוק בשירותי תשלום וייזום תשלום (בקשת רישיון שירותי תשלום או שירות ייזום בסיסי) מתוך

כללי הסדרת העיסוק בשירותי תשלום וייזום תשלום (בקשת רישיון שירותי תשלום או שירות ייזום בסיסי), התשפ״ד–2024

---

ק״ת תשפ״ד, 2586.

---

בתוקף סמכותי לפי סעיף 5 לחוק הסדרת העיסוק בשירותי תשלום וייזום תשלום, התשפ״ג–2023 (להלן – החוק), אני קובע כללים אלה:

---

1.

הגדרות

בכללים אלה –

”אתר הדיווח“ – כהגדרתו בתקנות ניירות ערך (חתימה ודיווח אלקטרוני), התשס״ג–2003;

”בקשת רישיון“ – בקשה לקבלת רישיון שירותי תשלום או רישיון ייזום בסיסי;

”דוחות כספיים“ – כמשמעותם בפרק השישי לחלק הרביעי בחוק החברות, התשנ״ט–1999;

”הוראת אמצעים טכנולוגיים“ – הוראה לבעלי רישיון או אישור שירותי תשלום או ייזום תשלום בעניין אמצעים טכנולוגיים ואבטחת מידע שהוצאה מכוח סעיפים 4(א)(2), 5, 15(ב), 23(ב), 27(א)(1), (2) ו־(4)(ו) ו־43(ב) לחוק;

”הוראת הון עצמי וביטוח“ – הוראה לחברות תשלומים, בעלי רישיון ייזום בסיסי ובעלי רישיון שירות מידע פיננסי בנושא הון עצמי, ביטוח או בטוחה אחרת שהוצאה מכוח סעיפים 4(א)(4), 5, 25(א) ו־43(ב) לחוק;

”הוראת ציות וניהול סיכונים“ – הוראה לחברות תשלומים בעניין ציות וניהול סיכונים, שהוצאה מכוח סעיפים 23(ב), 27(א)(4)(ו) ו־43(ב) לחוק;

”הוראת שירותי מידע וייזום בסיסי“ – הוראה למבקשי ובעלי רישיון או אישור למתן שירות מידע פיננסי ולמבקשי רישיון או אישור למתן שירות ייזום בסיסי שהוצאה מכוח סעיפים 15(ב), 23(ב), 27(א)(2) ו־43(ב) לחוק ומכוח סעיפים 4, 5, 27(ג)(1), 35, 36 ו־63(ב) לחוק שירות מידע פיננסי;

”הוראת שמירת כספים“ – הוראה לחברות תשלומים לעניין שמירה והגנה על כספי לקוחות שהוצאה מכוח סעיפים 24(ב) ו־(ח)(1) ו־43(ב) לחוק;

”מבקר“ – כהגדרתו בהוראת אמצעים טכנולוגיים;

”מבקש“ – תאגיד המבקש לקבל רישיון שירותי תשלום או רישיון ייזום בסיסי;

”מיקור חוץ“ – כהגדרתו בהוראה לחברות תשלומים בעניין מיקור חוץ שהוצאה מכוח סעיפים 23(ב), 27(א)(2), (3) ו־(4)(ו) ו־43(ב) לחוק;

”ממונה ניהול סיכונים“ – כמשמעותו בסימן ד׳ לפרק ג׳ בהוראת ציות וניהול סיכונים;

”צד קשור“ – כל אחד מאלה:

(1)

מי שמחזיק 20% או יותר מסוג מסוים של אמצעי שליטה במבקש;

(2)

מי שהמבקש מחזיק בו 20% או יותר מסוג מסוים של אמצעי שליטה;

(3)

מי שבעל השליטה במבקש מחזיק בו 20% או יותר מסוג מסוים של אמצעי שליטה;

”צד שלישי“ – אדם הפועל מול לקוח אפשרי או לקוח קיים של המבקש, מכוח הסכם בין המבקש לבין אותו צד שלישי;

”קבוצה“ – קבוצה של גופים – תאגידים ויחידים, שמקיימים ביניהם קשרי שליטה, לרבות צד קשור למבקש;

”קבוצת המבקש“ – קבוצה שהמבקש הוא חלק ממנה;

”קצין ציות“ – כמשמעותו בסימן ג׳ לפרק ג׳ בהוראת ציות וניהול סיכונים;

”שירותי תשלום“ – כהגדרתם בחוק, ובכלל זה שירות להעברת תשלומים;

”שירות להעברת תשלומים“ (Money Remittance) – שירות תשלום למשלם, הכולל הנפקה של אמצעי תשלום לצורך ביצוע פעולת תשלום בודדת של העברת כספים למוטב או לנותן שירותי תשלום אחר, הפועל בשם המוטב, בלא יצירה או ניהול של חשבון תשלום לטובת המשלם.

2.

פרטים ומסמכים שיש לצרף לבקשת רישיון

מבקש יגיש בקשה לרישיון באתר הדיווח שתכלול את הפרטים האלה:

(1)

פרטי המבקש, ובכלל זה –

(א)

שם החברה המבקשת ומספרה ברשם החברות;

(ב)

שם מסחרי, אם ישנו, שתחתיו יספק המבקש את שירותיו אם הוא שונה מן השם האמור בפסקת משנה (א);

(ג)

תעודת התאגדות ונסח רשם החברות של המבקש;

(ד)

האם השליטה על עסקיו של המבקש וניהולם מופעלים בישראל, ואם אינם מופעלים בישראל – יש לפרט האם וכיצד ביכולתו לקיים את כל ההוראות לפי החוק וכיצד ניתן לאכוף אותן לגביו;

(ה)

כתובת משרדו הרשום של המבקש, מספרי טלפון וכתובת דואר אלקטרוני; לגבי מבקש שמקום ההתאגדות שלו או שמקום ניהול עסקיו מחוץ לישראל – גם השם והמען של אדם היושב בישראל המורשה לקבל בשם המבקש כתבי בי־דין והודעות שיש להמציא למבקש;

(ו)

כתובת אתר אינטרנט של המבקש, אם ישנו;

(ז)

פרטי איש קשר מטעמו של המבקש, תפקידו ודרכי ההתקשרות עימו;

(ח)

אם למבקש קיימים מייצגים בקשר לבקשת הרישיון, יצוינו פרטיהם, ויצורף ייפוי כוח המסמיך אותם לייצג את המבקש כלפי הרשות;

(ט)

אם המבקש נתון כעת לפיקוחו של מאסדר בתחום השירותים הפיננסיים, בישראל או מחוץ לישראל, או היה נתון לפיקוח כאמור בעבר, ואם כן – מי המאסדר ובאיזה אופן;

(י)

אישור בדבר תשלום אגרת בקשת רישיון, אם נקבעה;

(2)

סוג הרישיון המבוקש – אם רישיון שירותי תשלום או רישיון ייזום בסיסי, ובבקשה לרישיון שירותי תשלום – גם את סוג שירות התשלום שהוא מבקש לתת – אם ניהול חשבון תשלום, הנפקה של אמצעי תשלום, סליקה של פעולת תשלום, שירות להעברת תשלומים או שירות ייזום מתקדם;

(3)

פרטים הנוגעים למהימנות המבקש, נושא משרה בכירה במבקש, בעל השליטה במבקש ונושא משרה בכירה בבעל השליטה אם הוא תאגיד, ובכלל זה כל אלה:

(א)

זהות כל נושא משרה בכירה במבקש, פרטי בעל השליטה במבקש ופרטי כל נושא משרה בכירה בבעל השליטה אם הוא תאגיד, ובכלל זה שמו המלא, מספר זהות או מספרו הרשום ברשם החברות, תאריך הלידה שלו ותפקידו במבקש או בבעל השליטה; על הגורמים האמורים למלא תצהיר שיצורף לבקשה ומאמת את פרטיהם;

(ב)

פירוט מבנה השליטה במבקש בצירוף תרשים המתאר את מבנה השליטה כאמור; מדינת האזרחות או ההתאגדות של בעל השליטה והמדינה שבה מרוכזת פעילותו; אם בעל השליטה נתון לאסדרה בתחום השירותים הפיננסיים, יצוין שם המאסדר, ופרטים בנוגע לרישיון או ההיתר אם ישנו; אם בעל השליטה ממלא תפקיד במבקש – יפורט תפקידו במבקש;

(ג)

תיאור עסקיו של בעל השליטה בעשר השנים האחרונות בישראל או מחוץ לישראל; כמו כן יצוינו שמות תאגידים אחרים, שבהם היה בעל שליטה, או ששימש בהם נושאי משרה בכירה בעשר השנים האחרונות;

(ד)

לגבי מבקש שהוא חלק מקבוצה – יפורטו כל שאר הגופים בקבוצת המבקש שאינם בעלי השליטה במבקש, יפורט שמם, מספר זהות או מספר הרשום ברשם החברות, יחסי השליטה הקיימים בתוך קבוצת המבקש, לרבות שיעורי אחזקות, מדינת האזרחות או ההתאגדות של כל אחד מהם והמדינה שבה הם מנהלים את עסקיהם;

(ה)

פירוט לגבי המבקש, בעל השליטה, ונושא המשרה הבכירה בהם, בדבר אירועים כמפורט בסעיף 27(ג)(1) עד (6) לחוק הייעוץ, בארץ או מחוץ לישראל, ולעניין ”עבירה“ כהגדרתה באותו סעיף, לרבות עבירה לפי חוק אשראי הוגן, התשנ״ג–1993, ולפי חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (שירותים פיננסיים מוסדרים), התשע״ו–2016;

(ו)

פירוט אם בשנתיים האחרונות נדחו בקשות לרישוי או היתר, של המבקש או של גוף אחר בקבוצת המבקש אם ישנו, בתחום השירותים הפיננסיים בישראל או מחוץ לישראל או שמתקיים הליך לביטול או שבוטל רישוי או היתר כאמור;

(ז)

הצהרה כי לא תלוי ועומד לגבי המבקש צו לפתיחת הליכים לפי חוק חדלות פירעון, כי בית המשפט לא מינה כונס נכסים לנכסיו או ציווה על פירוקו, וכי המבקש לא החליט על פירוקו מרצון;

(4)

תיאור של המבנה הארגוני ושירותי מיקור חוץ אצל המבקש, ובכלל זה –

(א)

תרשים ארגוני מפורט, המציג כל חטיבה, מחלקה או מבנה ארגוני דומה במבקש; התרשים יכלול את שם הגורם האחראי, ובכלל זה קצין ציות, וממונה ניהול סיכונים אצל המבקש; התרשים ילווה בתיאור של התפקידים ותחומי האחריות של כל חטיבה, מחלקה או מבנה ארגוני דומה;

(ב)

מספר עובדים נוכחי ותחזית כוללת של מספר העובדים לשלוש השנים הבאות;

(ג)

תיאור של הסדרי מיקור חוץ של המבקש הנוגעים למתן השירותים שבשלהם מתבקש הרישיון, ובכלל זה –

(1)

זהותו ומיקומו הגאוגרפי של ספק מיקור החוץ;

(2)

זהות האנשים במבקש האחראים לכל אחת מהפעילויות במיקור חוץ;

(3)

תיאור ברור של הפעילויות במיקור חוץ והמאפיינים העיקריים שלהן;

(ד)

תיאור שימוש בסניפים או צדדים שלישיים הנוגעים למתן השירותים שבשלהם מתבקש הרישיון, אם נוגע לעניין, ובכלל זה –

(1)

תיאור של הבדיקות, שהמבקש מתכוון לערוך, לפני ההתקשרות ולפחות אחת לשנה, בסניפים ואצל צדדים שלישיים – בתוך האתר שממנו הם פועלים ומחוץ לאתר כאמור, ואת תדירות הבדיקות כאמור;

(2)

מערכות המידע (IT systems), התהליכים והתשתיות המשמשים את הצדדים השלישיים כדי לבצע פעולות מכוח ההתקשרות עם המבקש;

(3)

במקרה של צדדים שלישיים – המדיניות שלפיה הוחלט להתקשר עם אותם צדדים שלישיים, הכשרתם ונוהלי הניטור אחר פעילותם ויישומם בפועל;

(ה)

פירוט סוגי התקשרויות עסקיות הנוגעות למתן השירותים שבשלהם מתבקש הרישיון, שיש למבקש עם גורמים מחוץ לחברה, כגון: שותפים, נותני שירותים, גופים המשתייכים לקבוצת המבקש; הפירוט יכלול הסבר לתכלית הקשרים האלה;

(5)

פירוט האמצעים הטכנולוגיים שבידי המבקש לשם מתן שירות התשלום או שירות הייזום הבסיסי, לפי העניין, ומיומנותו בהפעלתם, לפי החוק ולפי חוק שירותי תשלום; לצורך בחינת עמידתו של המבקש בתנאי זה, על המבקש לכלול בבקשתו כל פרט מהותי בקשר עם קיומם של אמצעים טכנולוגיים מתאימים, לרבות את המידע ואת המסמכים האלה:

(א)

חוות דעת של מבקר שתינתן לפי הוראות אלה:

(1)

לעניין מבקש רישיון שירותי תשלום – חוות דעת של מבקר, ובמסגרתה יוודא המבקר את עמידת המבקש בדרישות המנויות בהוראת אמצעים טכנולוגיים;

(2)

לעניין מבקש רישיון ייזום בסיסי – חוות דעת של מבקר, ובמסגרתה יוודא המבקר את עמידת המבקש בדרישות המנויות בפרקים ה׳ עד ז׳ להוראת שירותי מידע וייזום בסיסי, ולרבות נאותות מערכות המידע של המבקש, מערכות הערוצים המקוונים, אמצעי האבטחה של המבקש ועמידה בתקני אבטחה מקובלים בין־לאומיים או לפי תורת ההגנה העדכנית שפרסם מערך הסייבר הלאומי;

(3)

המבקש יתחייב לשמור את כל המסמכים ששימשו להכנת חוות הדעת של המבקר לתקופה שלא תפחת משבע שנים ממועד מתן חוות הדעת;

(ב)

תיאור של מערכות המידע (IT systems), שיכלול –

(1)

הארכיטקטורה של המערכות ורכיבי הרשת שלהן;

(2)

מערכות המידע (IT systems) התומכות בפעילות העסקית של המבקש, כדוגמת האתר, חשבונות התשלום, תשתיות ביצוע התשלומים; ניהול סיכונים ומניעת הונאות; רישום והתאמת כספי לקוחות;

(3)

האם מערכות המידע (IT systems) כבר היו בשימוש של המבקש, והתאריך המוערך של הטמעת מערכות המידע (IT systems), אם נוגע לעניין;

(ג)

פרטי הממונה על אבטחת המידע והגנת הסייבר ואישור כי הוא עומד בתנאים למינויו, לפי סימן ב׳ בפרק ב׳ להוראת אמצעים טכנולוגיים;

(ד)

אם למבקש הרישיון הסמכה הנוגעת לעניין בתחום אבטחת המידע, כגון עמידה בתקני אבטחת מידע מוכרים, יצרף אסמכתה על כך;

(ה)

תיאור מפורט של סיכוני טכנולוגיית מידע, כהגדרתם בהוראת אמצעים טכנולוגיים, לגבי מתן שירות התשלום או שירות הייזום הבסיסי שהמבקש מעוניין לתת, לרבות סיכוני אבטחת מידע, וכן אמצעים למזעור הסיכונים, שמיושמים כדי להגן בצורה נאותה על לקוחות שירות התשלום או שירות הייזום הבסיסי מהסיכונים שזוהו;

(6)

תוכנית עסקית המעידה על יכולתו של המבקש לתת את שירות התשלום או שירות הייזום הבסיסי שהוא מבקש לתת, לפי העניין, ולעמוד בהוראות לפי החוק ולפי חוק שירותי תשלום; התוכנית העסקית תכלול –

(א)

תיאור השירות שהמבקש מבקש לתת מכוח הרישיון המבוקש, כולל הסבר כיצד הפעילות של המבקש מתאימה לסוג השירות המבוקש לפי הגדרת שירותי תשלום או לפי הגדרת ייזום בסיסי, לפי העניין;

(ב)

תיאור של מערכת התשלומים שאליה תהיה למבקש גישה וסוג ההשתתפות במערכת התשלומים, אם נוגע לעניין;

(ג)

תיאור אופן הביצוע (execution) של שירות התשלום או הייזום הבסיסי, לפי העניין, מכוח הרישיון המבוקש, תוך פירוט כל הצדדים המעורבים, ולרבות –

(1)

תרשים של זרימת הכספים, אלא אם כן המבקש מתכוון לתת ייזום בסיסי או ייזום מתקדם בלבד;

(2)

הסדרי סליקה (settlement arrangements), אלא אם כן המבקש מתכוון לתת ייזום בסיסי או ייזום מתקדם בלבד;

(ד)

פירוט אם המבקש מתכוון לעסוק, במשך שלוש השנים הבאות, או שהוא כבר עוסק בפעילויות עסקיות נוספות, ובכלל זה הפעילויות המפורטות בסעיף 22(ג) לחוק, כולל תיאור של הסוג וההיקף הצפוי של הפעילויות;

(ה)

הצהרה בדבר כוונתו של המבקש לתת אשראי, או לאו, ואם כן – עד איזו מגבלת סכום (limits), הן ברמת עסקה והן ברמת כלל העסקאות שיבצע המבקש;

(ו)

תוכנית שיווק המורכבת, בין השאר, מתיאור של המשתמשים בשירות התשלום או בשירות הייזום הבסיסי, לפי העניין, מכוח הרישיון המבוקש, אמצעי שיווק וערוצי הפצה;

(ז)

דוחות כספיים שאישר רואה חשבון, לשלוש השנים שקדמו למועד הגשת הבקשה, אלא אם כן מדובר במבקש שהוא חברה חדשה שאין לה דוחות שנתיים לשלוש שנים כאמור; במקרה כאמור – הדוחות הכספיים שקיימים, אם ישנם, וסיכום של המצב הפיננסי;

(ח)

חישוב תחזית תקציב לשלוש שנות הכספים הראשונות מקבלת הרישיון, המעיד שהמבקש מסוגל להפעיל מערכות, משאבים ונהלים, ראויים והולמים לפעילותו (Proportionate), שיאפשרו למבקש לפעול בצורה תקינה; במסגרת זו יש לכלול תחזית דוח רווח והפסד ותחזית מאזן, כולל תרחישי יעד ותרחישי לחץ כמו גם הנחות היסוד שלהם, כגון היקף (volume) וערך (value) של עסקאות, מספר לקוחות, תמחור, סכום ממוצע לעסקה, ועלייה צפויה בסף הרווחיות;

(7)

לעניין מבקש רישיון שירותי תשלום בלבד – הצהרה בדבר האמצעים הכספיים של המבקש, המעידים על יכולתו לתת את שירות התשלום שהוא מבקש לתת, לפי העניין, ולעמוד בהוראות לפי החוק ולפי חוק שירותי תשלום, ובכלל זה פירוט בדבר מקורות מימון קיימים או עתידיים ומסמכים המאמתים את ההצהרה כאמור;

(8)

הסברים על עמידת המבקש בדרישות הון עצמי כמפורט בהוראת הון עצמי וביטוח, מלווים באסמכתאות, בין השאר, דוחות כספיים אחרונים שאישר רואה חשבון אם קיימים, תדפיס חשבון בנק ותעודת רישום בעלי מניות;

(9)

לעניין מבקש ייזום תשלום בסיסי וייזום מתקדם בלבד – אישור כי המבקש עומד בדרישות הביטוח או הפיקדון, כמפורט להלן:

(א)

אישור דירקטוריון המבקש כי המבקש ביטח את אחריותו כלפי לקוחותיו כמפורט בפרק ח׳ להוראת הון עצמי וביטוח; על האישור לכלול את פירוט תנאי הביטוח של המבקש, לרבות שם הפוליסה, שם המבטח, מספר הפוליסה, תקופת הביטוח, סכום הביטוח וסכום ההשתתפות העצמית, וכן אישור כי היקף הביטוח ותנאיו, לרבות החרגות בפוליסה, הם בהיקף ובתנאים הנדרשים להבטחת אחריותו של בעל הרישיון;

(ב)

אישור דירקטוריון כי המבקש הפקיד פיקדון בסכום ובתנאים כמפורט בפרק ח׳ להוראת הון עצמי וביטוח; על האישור לכלול את סכום הפיקדון שהופקד ואת זהות הגוף שבו הופקד; פרטי הנאמן לפיקדון בצירוף אישור נאמן כאמור שהפיקדון הופקד למשמרת אצל בנק או חבר בורסה וכי הוא מנוהל כפי שנדרש בהוראה האמורה; וכן אישור כי סכום הפיקדון הוא לפי הנדרש להבטחת אחריותו של המבקש לפי ההוראה האמורה;

(10)

לעניין מבקש רישיון שירותי תשלום שאינו נותן שירות ייזום מתקדם – פירוט בדבר שמירה על כספי לקוחות, כמפורט להלן:

(א)

המבקש יפרט את האמצעים והמדיניות שהוא מתכוון לנקוט לשמירה על כספי לקוחות בהתאם לסעיף 24 לחוק;

(ב)

פירוט תוכנית המבקש לגבי אופן שמירת כספי לקוחות, ובכלל זה – אם באחת או יותר מהחלופות האלה (להלן בפסקת משנה זו – החלופות): החזקת הכספים בחשבון ייעודי כאמור בסעיף 24(א)(1) לחוק; החזקת הכספים בבעל רישיון נותן שירותי תשלום יציבותי או בתאגיד שבשליטתו כאמור בסעיף 24(ב) לחוק; השקעת הכספים בחשבון ייעודי המיועד להשקעה כאמור בסעיף 24(א)(2); שמירת הכספים באמצעות ביטוח לטובת הלקוחות כאמור בסעיף 24(ד)(1); או באמצעות ערבות לטובת הלקוחות כאמור באותו סעיף; לגבי החלופות האמורות, הנוגעות לעניין, יש לפרט בדבר הגוף שבאמצעותו יישמרו הכספים כאמור וההתקשרות של המבקש עימו, לרבות: סוג הגוף – גוף מנהל, בעל רישיון נותן שירותי תשלום יציבותי, מבטח וכיוצא באלה, שם הגוף, מדינת התאגדות של הגוף, שם המפקח הפיננסי של הגוף וסוג הרישיון שבו מחזיק הגוף;

(ג)

פרטי הגורם שבכוונת חברת התשלומים למנות לאחראי על ציות החברה לחובות החלות עליה לפי הוראת שמירת כספים;

(ד)

מספר האנשים שתהיה להם גישה לחשבון לשמירת הכספים כאמור, והתפקידים שלהם;

(ה)

אם המבקש מעוניין לשמור את כספי הלקוחות באמצעות ביטוח או ערבות לפי סעיף 24(ד) לחוק, יש להעביר אישור ופירוט בדבר התחייבותו לעמוד בדרישות פרק ט׳ להוראת שמירת כספים;

(11)

תיאור של הסדרי ממשל תאגידי ומנגנוני הבקרה הפנימית, כולל –

(א)

תיאור הסיכונים שאיתר המבקש, כולל סוגי הסיכונים והתהליכים שהמבקש ינהל כדי להעריך ולמזער סיכונים אלה; סיכונים כאמור יכללו, בין השאר, סיכוני נזילות, אשראי, ריבית, מטבע חוץ ושוק, פשיעה פיננסית כגון: איסור הלבנת הון, מעילות והונאות, מיקור חוץ, ציות וסיכונים משפטיים;

(ב)

התהליכים השונים לביצוע בקרות תקופתיות וקבועות, לרבות התדירות והמשאבים האנושיים שהוקצו לכך;

(ג)

התהליכים החשבונאיים שבמסגרתם ירשום וידווח המבקש את המידע הכספי שלו;

(ד)

זהות רואה החשבון המבקר;

(ה)

הרכב הדירקטוריון, וכל גורם או ועדה מפקחת אחרת אצל בעל הרישיון, הנוגעים לעניין;

(ו)

תיאור אופן הפיקוח והבקרה של המבקש על תפקידים ופעולות הנעשים באמצעות מיקור חוץ, כדי למנוע פגיעה באיכות הבקרה הפנימית של המבקש;

(ז)

תיאור אופן הפיקוח והבקרה על הצדדים השלישיים והסניפים במסגרת הבקרות הפנימיות של המבקש, אם נוגעים לעניין;

(12)

הצהרת המבקש, באמצעות נושא משרה בכירה, כי מתקיימים התנאים למתן רישיון לפי החוק.

3.

נותן שירות זר

מבקש שהוא נותן שירות זר המעוניין לבקש פטור מאחת הדרישות המצוינות בסעיף 21 לחוק, יגיש בקשה מתאימה, ובמסגרתה יפרט –

(1)

מהו הדין הזר המסדיר את עיסוקו במתן שירות תשלום או במתן שירות ייזום בסיסי;

(2)

באיזה רישיון או רישום זר הוא מחזיק;

(3)

מיהו המאסדר הזר המפקח עליו;

(4)

מהן דרישות הרישיון שמהן הוא מבקש לקבל פטור;

(5)

הפניה לאסדרה החלה עליו וסמכויות הפיקוח של המאסדר הזר שנותנים לדעתו מענה מספק בנוגע לעניינים המוסדרים בדרישות הרישיון שמהן הוא מבקש לקבל פטור;

(6)

המבקש יצרף לבקשתו אסמכתאות לכל הנאמר בה, ובכלל זה אישור מהמאסדר הזר בנוגע לרישיון או הרישום שבו הוא מחזיק.

4.

אופן הגשת מסמכי בקשת הרישיון

כל מסמך או הצהרה שמגיש המבקש לפי כללים אלה, ייחתמו בידי המורשים לחתום בשם התאגיד, ויצוין בהם תאריך החתימה; בצד כל חתימה יצוין שם החותם ותפקידו במבקש.

5.

שינוי בפרטי המבקש

חל שינוי בפרט מהפרטים שמסר המבקש לרשות בבקשתו או במסמכים שצורפו לה, ידווח על כך לרשות, בהקדם האפשרי, מהמועד שבו נודע לו על שינוי הפרט, ויצרף את המסמכים הנוגעים לעניין.

---

י״ד באייר התשפ״ד (22 במאי 2024)

• ספי זינגר
  יושב ראש רשות ניירות ערך

  אזהרה: המידע בוויקיטקסט נועד להעשרה בלבד ואין לראות בו ייעוץ משפטי. במידת הצורך היוועצו בעורך־דין.