בד"ה ובמקום אחר כו' לשום דרשה איצטריכא ואני תמ' עליו וכי נעלם ממנו מה ששנינו בפר' הקומץ רבה והביאו הסמ"ג עשין בהל' תפילין נאמר כאן בין עיניך ונאמר להלן לא תשימו קרחה בין עיניכם מה להלן בגובה של הראש מקום שעושה קרחה אף כאן כנ"ל:

בד"ה כל תועבה כו' דדבר שתעבתי לך כו' ונראה לי דהכי דעת התוס' מאחר שרחמנא שרנהו לקדשים שהוממו דהיינו שנפל המום מעצמו ש"מ שאינו מתועב אף אם הפיל הגוי את המום ודוק כנ"ל: בא"ד הבא מכחה קדוש ונראה דאי בישול שבת מיקרי תועבה גופ' א"כ הו"ל לתלמוד' למימר ג"כ ק"ו זו ומה שבת דתועבה גופא היא ומעשיה מותרין הני לכ"ש ודוק כנ"ל:

בד"ה והראה והאיה כו' מפני הראה בלבד וכבר כתב רש"י ז"ל בפרק א"ט וז"ל והוא הדין דהוי בעי למיתני האיה ודיה אלא חדא מינייהו נקט עכ"ל: בא"ד השם החדש כו' ולא זכר מש"כ התו' בפרק א"ט וז"ל וי"ל דה"ט דבשלמא דאה ואיה לא רצה לכתוב שניהן במשנה תורה אע"פ שמן הדין הי"ל לכתוב במשנה תורה כל השמות דאתא לאסופי ולפרושי משום דא"כ ה"א דאה וראה תרתי נינהו ולאסופי קאתי אבל באיה ודיה אין לטעות אע"פ שכתוב שניהם דמדכתיב למיניהו אאיה ובמשנה תורה כתיב למיניהו אדיה ש"מ חדא היא עכ"ל: