מפרשי רש"י על בראשית כג יא


<< | מפרשי רש"י על בראשיתפרק כ"ג • פסוק י"א |
א • ב • ד • ו • ט • י • יא • יג • טו • טז • יז • יח • 

על פסוק זה: דף הפסוק מקראות גדולות


בראשית כ"ג, י"א:

לֹֽא־אֲדֹנִ֣י שְׁמָעֵ֔נִי הַשָּׂדֶה֙ נָתַ֣תִּי לָ֔ךְ וְהַמְּעָרָ֥ה אֲשֶׁר־בּ֖וֹ לְךָ֣ נְתַתִּ֑יהָ לְעֵינֵ֧י בְנֵי־עַמִּ֛י נְתַתִּ֥יהָ לָּ֖ךְ קְבֹ֥ר מֵתֶֽךָ׃


רש"י

"לא אדני" - לא תקנה אותה בדמים

"נתתי לך" - הרי היא כמו שנתתיה לך


רש"י מנוקד ומעוצב

לֹא אֲדֹנִי – לֹא תִקְנֶה אוֹתָהּ בְּדָמִים.
נָתַתִּי לָךְ – הֲרֵי הִיא כְּמוֹ שֶׁנְּתַתִּיהָ לְךָ.

מפרשי רש"י

[טז] נתתי הרי הוא כמו שנתתי. אבל בפרשת לך לך (לעיל יד, כב) כתב שבא העבר במקום הוה, והוא כמו אני נותן לך, שלא בא רש"י רק לפרש טעמא למה כתב לשון עבר במקום הוה, ולפיכך אומר מפני שבא לומר שעל כל פנים יתן לו ולא יחזור בו, והרי כאילו נתן לו כבר, ומכל מקום בהא לא סגי לפרש "נתתי" - 'הרי הוא כמו שנתתי' שלא כתב בקרא 'הרי הוא כמו שנתתי', רק "נתתי" כתיב, לכך צריך לומר שהוא לשון הוה, שהוא נותן עתה, רק שכתב בלשון עבר מפני שבא לומר שהרי הוא כמו שנתתי. ומה שהוצרך לתת טעם למה העבר בא במקום הוה יותר משאר עבר הבאים במקום הוה, כמו "הרימותי ידי" (לעיל יד, כב), "בי נשבעתי" (לעיל כב, טז), מפני כי שם אין צריך לתת טעם, כי עיקר הכוונה שם אינה השבועה רק הפעל הנמשך אחר כך מן השבועה, שנשבע שיאמר שלא אקח משלך דבר, ולמה - מפני ש"הרימותי ידי", ולכך כתב לשון עבר. וכן "בי נשבעתי" שארבה את זרעך, ולפיכך ארבה את זרעך, ולא היה הכוונה על השבועה רק על הפעל אחר שנשבע כבר. אבל אברהם היה חפץ בנתינת המערה לו - היה לו לומר לשון הוה 'המערה אני נותן לך', ולפיכך צריך לומר שלכך אומר לשון עבר שרוצה לומר 'הרי היא כמו שנתתי', כלומר שלא יחשוב אברהם שיחזור קודם שיחזיק בו אברהם, כי 'הרי היא כמו שנתתי':

בד"ה הרי היא כו' כמו נ"ב ועל נתתי השני פירש"י הלואי שנתתי לפי שקאי על הכסף שצריך נתינ' מיד ליד לאפוקי קרקע הרי ברשותך כמו שנתתי לך מהרש"ל: