בד"ה ד"א שהלך לנקום נקמת יוסף כו' יש מקשין מה הם היו חייבין מאחר שאחרי' מכרו להם וא"ת אעפ"כ הם היו חייבין א"כ מכ"ש שהאבות חייבין שמכרו להם א"כ אתה מוציא לעז עליהם וק"ל אלא נרא' שראה מעשה של זנות ונזכר מה שעשו שמכרו אבי אמם למשכב זכור לפוטיפרע מ"ה סרסו המקום וק"ל מהרש"ל:

בד"ה וכל אשה כו' דהכא בקטנה קמיירי כו' ולק"מ דא"כ לא הל"נ למכתב כלל אשה דמקושיות המקראו' ידעי' דוכל יודעת איש בטף קמיירי אלא בע"כ בראויה להבעל מיירי קרא ודוק כנ"ל:

בד"ה וממחצית בני כו' נ"ב וי"מ למה חזר הכתוב ומנה המחצית של בני ישראל מאחר שכבר מנה המחצית האחת ואם רוצה הכתוב להאריך ולא לקצר א"כ כ"'ש שהיה לו לבאר כמה יעלה אחד מן החמשים וכמו שביאר גבי מחצית הראשון כמה יעלה אחד מחמש מאות ונ"ב שלא רצה הכתוב להאריך ובדין שהיה לו לקצר ולכתו' וממחצית בני ישראל אשר חצה משה מן האנשי' הצובאים לקח א' מן החמשים וגו' אלא שבא להודיע לנו שכבר מסר משה המחצי' לכל העדה בשלימות כפי המספר והם הפרישו ללוים ע"י משה וטוב' הנאה היה לה אבל לא שיקחו אנשי הצבא חלק החמשית ויתנו ללוים ע"י משה והמותר יתנו לישראל והטובה להם וק"ל ואולי אף לזה כיון רש"י שמחבר ויקח משה למעלה ר"ל שעיקר המספר של מחצית בני ישראל לא להשמיע לנו על ויקח משה וכדפי' ודוק מהרש"ל: