יריעות שלמה על רש"י/במדבר/טז
פסוק א עריכה
בד"ה פרשה זו כו' נצטרך לפרשו כו' בעירובין מאי דכתיב רועה זונו' יאבד הון נ"ב ויפה פירש דאל"כ הא דרשינן כל האומר הלכה זו נאה כו' מאבד הונה של תורה וק"ל מהרש"ל: בד"ה ודתן ואבירם כו' כו' נ"ב אין זה מקושר למעלה ומאמ"ז קבלתי דה"פ כי אמר בתחילה שיעקב בקש רחמים והוקשה א"כ דתן ואבירם שיחסם אחר ראובן ולא אמר בן יעקב ולא מצינו שביקש יעקב על ראובן שלא יתייחסו בניו אחריו במחלוקתו של קרח ע"כ פי' אוי לרשע אוי לשכינו וממילא הם בכלל ודוק מהרש"ל: בד"ה בני ראובן כו' שנעשו בו פלאות כו' נ"ב ואני אומר דבודאי כך הוא מאחר שלא מצינו שלפלת אב א"כ למה כתביה בשלמא בני אליאב מצינו ביחס של ראובן ובא לייחסם אחריו משא"כ בפלת ולכך פירש"י ואון בן פלת להודיע שאין זה יחום אלא שמו של און הוא ודוק מהרש"ל:
פסוק ג עריכה
בד"ה כלם כו' ולא ידעתי כי' ואנכי לא ידעתי למה לא ידע הלא לק"מ דקדושי' תהיו והתקדשת' והייתם קדושי' אינם רק ציווין וכדפרש"י הוו פרושין מן העריות וקרא דכי עם קדוש אתה וגו' הוא בפרשת ראה והיה זמן רב אחר מחלוקת קרח וגם אין לפרש דהאי כלם קדושים הוא קדושים ממש ר"ל צדיקים דא"כ יש פתחון פה לחלק מנא להו דכל העדה כלם קדושים וצדיקים לכן פירשו רז"ל כלם שמעו כו' כנ"ל: