יריעות שלמה על רש"י/שמות/יא
פסוק ד עריכה
בד"ה בעמדו לפני פרעה כו' דיבור חמור כו' ואני אומר לפי מה שפרשתי בסוף וארא לק"מ דודאי בקשה גדולה לא היה מתפלל בתוך העיר להזכיר שמו להמשיך שפע הקדוש אבל שאר דיבור לית ביה קפידה ומ"ש לקמן אפילו תפילה קלה כו' ר"ל בערך ד"ת ור"ל דמכ"ש שד"ת אין ראוי לומר בתוך העיר ודוק מהרש"ל:
פסוק ה עריכה
בד"ה עד בכור השבי כו' אע"פ כו' נ"ב מ"מ מקשין סו"ס מאי מקשה רש"י פה ואיך מחובר למעלה ונ"ל דהכי מקשה מאי פחד משה שיאמרו עליו בדאי הוא הלא לא ימלט מזה החשד שהוא אמר מבכור השפחה ולא יותר ונלקה אף בכור השבי לכך פי' דאין בזה תרעומות עליו שאם ישאלוהו יאמר להם שבאמת הגזירה לא היתה עליהם כי הם לא השתעבדו בישראל ולא היו ראוים להלקותו עד שראה הקב"ה שדימו בדעתם אחר מכות בכורי מצרים שיראתם גרמ' אז שלח הקב"ה גם מכה בהם ומה שפירש לקמן ט"א על השבוין מפני שהיו שמחין לאידם של ישראל אתרץ לקמן אי"ה מהרש"ל:
פסוק ט עריכה
בד"ה למען רבות כו' ולנער את מצרים נ"ב ביש ספרים כתוב מופתי שתים רבות ג' ונראה שט"ס הוא ותלמיד טועה הגיה כן דקריעת ים סוף עם הנערה אינו אלא מכה אחת למצרים ודוק מהרש"ל: