יריעות שלמה על רש"י/בראשית/ז
בד"ה למדנו שלמד כו' ותפש דרך כו' נ"ב ולי נראה דתרוייהו צריכי דאי לא למד תורה אם כן מה דיבר עמו טהורה הלא לא יבין לשון טהרה וטמאה ששניהם נאסרו לו לנח שעדיין לא אכל בשר בפרט מאחר שהקדוש ברוך הוא חפץ להוסיף עמו בדברים דאם לא כן לא היה צריך לשום דיבור אלא לומר כנוס סתמא והתיבה קולטת ודוק אלא שלמד תורה כפירש"י ואי לאו שהתיבה כו' לא הוי ידע איזה שמשו וסרחו דרכן ומה שהוא סובר שבתלמודא מפרש טעמא דהתיבה קולעת כו' אטהורין קאי שעתידין ליטהר אינו כן וז"ל הגמרא טהורין וטמאיי בהאי שעתא מי הוי אמר ר' שמואל בר נחמני טהורין מאותו שלא נעבדה בהן עבירה ל"א מאותן שעתידין ליטהר מנא ידע כדרב חסדא דאמר רב חסדא העבירן לפני התיבה כו' והנה רש"י תפש לו הלשון אחר דפי' שעתידין ליטהר אבל הטמאין נמי לא סרחו דרכן אלא מאות' שדבקו במיניהם ויליף מינייהו כדפירש לעיל ומ"ה פירש שלמד נח תורה כדפירש ותלמודא הוא דמקשה לר"ש בר נחמני דפי' טהורין שלא סרחו כו' מנא ידע ומשני כדר' חסדא דלא בעינן לטהורין אלא לענין כולם לידע איזה מהן שלא סרחו ודוק א"נ נראה דמ"ה לא הספיק תיבה קולטתו לחוד דאם כן לא ידע נח מתי גמרן כל ביאתן לתיבה וישב ויצפה עד שאמר לו מכל הפחות שנים ומן הטהורין שבעה ודוק מהרש"ל:
בד"ה האנשים לבד כו' נ"ל שיבוש כו' נ"ב ול"נ דקאי אז' ימים שעדיין לא נכנס בתיבה ואפ"ה אסרו עצמם בתשמיש מפני שהעולם שרוי בצער שכבר בא עת הגזירה ודוק ולכך הוסיף רש"י כאן הטעם שהעולם שרוי בצער לפי שהמקום לא ציוה ועדיין לא נאסר ורש"י דייק מיתורא דקרא ויבא נח ובניו כו' שה"ל לכתוב ויבא נח וכל אשר לו אלא ללמדך שקודם הכניסה היו הוא ובניו יחד ודוק מהרש"ל:
בד"ה כולם הושוו נ"ב ונ"ל מ"ה כתב כאן כולם הושוו במנין ושינה הלשון משום דק"ל שנים שנים ל"ל אלא ה"ק שנים מכולם כלומר אפילו אותן שהיו שבעה זוגות לא היו באין בערבוביא אלא בשנים שנים איש ואשתו ודוק מהרש"ל:
בד"ה דבוק הוא כו' פירש כל צפור נ"ב ונ"ל דא"כ חגב אינו בכלל שאר ציפור אבל עכשיו שעיקר השם הוא כנף א"כ חגב בכלל ודוק מהרש"ל:
בד"ה נשמה של רוח חיים נ"ב ונ"ל שצריך רש"י לפרש כך דאם לא כן קשיא למ"ד בפרק עגלה ערופה שהנשמה בעיבור ולא בנחיריו א"כ למה אמר קרא רוח חיים באפיו אלא כלומר שהנשמה של רוח חיים דהיינו הנשימה ולא רוח חיים ודוק מהרש"ל:
בד"ה גונח וכו' וחציו חולה נ"ב וד"א שפירש שהכישו הארי יפרש אך מלשון ואך אותך ודוק מהרש"ל: