פתיחת התפריט הראשי

<< | ירושלמי · מסכת שבת · פרק טז · הלכה ז | >>

הקטע המקביל ב: משנה · ירושלמי · בבלי


דף פא עמוד אעריכה

משנה עכו"ם שבא לכבות אין אומרים לו כבה או אל תכבה מפני שאין שביתתו עליך אבל קטן שבא לכבות אין שומעין לו שכן שביתתו עליך:

גמרא בימי ר' אמי נפלה דליקה בכפר אפיק רבי אימי כרוז בשוקי דארמאי ומר מאן דעבד לא מפסיד. א"ר אלעזר בי רבי יוסה קומי רבי יוסה סכנה היתה. אם היתה סכנה אפילו רבי אמי יטפי. ולא כן תני כל דבר שיש בו סכנה אין אומרים יעשו דברים הללו בנשים ובקטנים אלא אפילו בגדולים אפי' בישראל. מעשה שנפלה דליקה בחצר יוסי בן סימאי בשיחין וירדו בני קוצרה של ציפורין לכבות ולא הניח להן. אמר להן הניחו לגבאי שיגבה חובו. מיד קשר עליו הענן וכיבהו. במוצאי שבת שלח לכל חד מהם סלע ולאיפרכוס שלהן חמשים דינר. אמרו חכמים לא היה צריך לעשות כן. חד נפתי הוה במגורה דרבי יונה נפילת דליקה במגורה דרבי יונה. אזל ההוא נפתייה בעי מטפייתה ולא שבקיה. אמר ליה בגדך מדלי. א"ל אין ואישתיזיב כולה. ר' יודן דכפר אימי


דף פא עמוד בעריכה

פרס גולתיה על גדישא ונורא ערקא מינה: אבל קטן שבא לכבות אין שומעין לו. ולא כן תני ראו אותו יוצא ומלקט עשבים אין את זקוק לו. תמן אין לו צורך בעשבים. ברם הכא יש לו צורך כיבוי: