ירושלמי שבת טז ו
<< | ירושלמי · מסכת שבת · פרק טז · הלכה ו | >>
הקטע המקביל ב:
משנה · ירושלמי · בבלי
דפים מכל רחבי ויקיטקסט שמקשרים לעמוד זה
משנה ר"ש בן ננס אומר פורשין עור של גדי ע"ג שידה תיב' ומגדל שאחז בהם את האור מפני שהוא מחרך עושין מחיצה בכל הכלים בין מלאים בין ריקנים בשביל שלא תעבור הדליקה ר' יוסה אוסר בכלי חרש חדשים מלאים מים שאינן יכולים לקבל בהן את האור והן מתבקעין ומכבין את הדליקה:
גמרא כיני מתני' משיאחוז האור בהן. רבי ירמיה רבי בא בר ממל בשם רב ספר שאחז בו האור מצד אחד נותן מים מצד השני ואם כבה כבה. אחז בו האור משני צדדין פושטו וקורא בו ואם כבה כבה. טלית שאחז בו האור מצד אחד נותן מים מצד שני ואם כבה כבה. אחז בה האור מב' צדדין נוטלה ומתעטף בה ואם כבתה כבתה. ר' שמואל בשם ר' זירא דר' יוסה היא. א"ר יוסה הוה סברינן מימר מה פליגין מימר ר' יוסה ורבנן בשעשה מחיצה של כלים. אבל אם עשה מחיצה של מים לא. ממה דמר ר' שמואל בשם ר' זעירא דר' יוסה היא הדא אמרה אפי' עשרה מחיצה של מים היא המחלוקת: