פתיחת התפריט הראשי


תלמוד ירושלמי - גמרא | קרבן העדה | פני משה


מבעוד יום ולא יכלו להשיבן. א"ר זעירא אילולי דלא מעלה רישי ביני ארייותא הוינא אמר טעמא. תמן בצל בשר וביצה דרכן להתהפך. הכא מה אית לך מימר. א"ר יודן נצלו כאכילת בן דרוסאי. אסרו דבר שדרכו להתהפך עד כדי שיצלה כל צורכן מבע"י. א"ר מנא לא מסתברא דלא מותר דינון יכלין למימר לון היאך אתם משיבין לנו מדבר שדרכו לצלות כל צורכו מבעוד יום. על דבר שאין דרכו להשרות כל צורכו מבעוד יום:

משנה ב"ש אומרים אין נותנין אונין של פשתן לתוך התנור אלא כדי שיהבילו מבעוד יום ולא את הצמר ליורה אלא כדי שיקלוט את העין. וב"ה מתירין:

גמרא מהו מיתהני א"ר אבהו כגון אילין קורייאי דלא מקפדין. רב יהודה בשם שמואל והיא שתהא היורה עקורה. אבל אם היתה היורה קבוע אסורה מפני שהוא מתיירא שמא מתאכל ציבעו והיא מוסיף מוי. רבי שמואל בשם רבי אבהו ב"ה ילפון מלאכת היתר ממלאכת איסור. אילו עשה כן בשבת שמא אינו אסור. ודכוותה עשה כן מבעוד יום מותר:

משנה בית שמאי אומרים אין פורשין מצודות חיה ועופות ודגים אלא כדי שיצודו מבעוד יום ובית הלל מתירין:

גמרא מי מודיע. אם נתקלקלה המצודה דבר בריא שניצודו מבעוד יום. ואם לא נתקלקלה המצודה דבר בריא שלא ניצודו מבעוד יום. ואפי' נתקלקלה המצודה חש לומר שמא לא ניצודו מבעוד יום. א"ר יוסי בי ר' בון בפורשת בחורשין תדע לך שהוא כן דתנן דגים. ודגים לא במקום שהן מצויין. וכא במקום שחיה ועוף מצויין. רבי חייא בשם ר' אתקין להל'.