פתיחת התפריט הראשי

ירושלמי שבועות ח א

<< | ירושלמי · מסכת שבועות · פרק ח · הלכה א | >>

הקטע המקביל ב: משנה · ירושלמי · בבלי


הלכה א משנהעריכה

ארבעה שומרין הן שומר חנם והשואל נושא שכר והשוכר שומר חנם נשבע על הכל והשואל משלם את הכל נושא שכר והשוכר נשבעים על השבר ועל השבויה ועל המיתה ומשלמין את האבידה ואת הגניבה

הלכה א גמראעריכה

א"ר יוחנן ארבעה שומרין הן ואין חייבין אלא דרך קניין ר יעקב בר אחא בשם רבי לעזר אף לענין גזילה אין חייבין אלא דרך קניין א"ר יוסי בי רבי בון ומתניתא אמרה כן המקבל שדה מחבירו וכו רבי חנניה א"ר בון אף בגניבה אין חייבין אלא דרך קניין רבי חנניה בשם רבי פינחס ומתניתא אמרה כן היה מושכו ויוצא ומת ברשות הבעלים פטור הגביהו או הוציאו מרשות הבעלים ומת חייב הגביהו ברשות הבעלים כמי שיצא כל רשות הבעלים היה מושכו ויוצא עד שיצא כל רשות הבעלים רבי אבהו בשם רבי יוחנן בעומדת באבוסו ר בון בר חייה בעי אם בעומדת באבוסו אפילו לא משך אלא כי נן קיימין בעומדת ברשות הרבים מה רבי בון בר חייה כבית שמאי דבית שמאי אומרים ילקה בחסר ויתר מה נן קיימין אם בעומדת ברשות הרבים וחשב לגוזלה ומתה באותה המחשבה דברי הכל חייב אם עד שלא משך דברי הכל פטור אלא כי נן קיימין בעומדת באבוסו כדאמר רבי בון בר חייה כבית שמאי אמר רבי בון תמן בקונה שלא מדעת הבעלים ברם הכא בקונה מדעת הבעלים כתיב כי יתן איש אל רעהו וגו לשמור ולא לקרוע לשמור ולא להשליך לשמור ולא ליתן במתנה א"ר יוסי והוא שאמר ליתן מתנה לכל מי שירצה אבל אמר לפלוני מכיון ששמירתו עליו כמי שהוא עליו תני וגונב מבית האיש לא מראש גגו אמר ר לעזר הדא דתימר בגג שאינו מבוצר אבל בגג מבוצר כבית היא תני וגונב מבית האיש לא מבית השואל ומר וגונב מבית האיש לא מבית נושא שכר והשוכר מכיון ששמירתו עליו כמי שהוא עליו שתימצא אומר שלש פרשיות הן התחתונה בשואל והאמצעית בנושא שכר והשוכר והעליונה בשומר חנם שואל לפי שנהנה את הכל משלם את הכל נושא שכר והשוכר לפי שנהנה מקצת ומהנה מקצת נשבע מקצת ומשלם מקצת שומר חנם שאין לו הנייה נשבע ויוצא מהו נשבע לא פשעתי היו אחרים יודעין שלא פשע מאי נישמעינה מהדא הרי שנמצא הגנב ואין לו לשלם מהו שיאמר לו בוא והשבע לי שלא נתת עיניך בה לגוזלה נישמעינה מהדא ואם לא ימצא הגנב הא אם נמצא פטור כתיב כי יתן איש אל רעהו חמור או שור או שה וגו שבועת ה תהיה בין שניהם גניבה אם גנוב יגנב מעמו אבידה ואם לרבות האבידה עד כדון כר עקיבה כרבי ישמעאל תני רבי ישמעאל מה אם גניבה שקרובה לאונסין את אמר משלם אבידה שאינה קרובה לאונסין לא כל שכן אין כתיב בשואל אלא שבורה אבידה וגניבה מניין ודין הוא מה אם נושא שכר והשוכר שאין משלמין שבורה ומתה משלמין גניבה ואבידה שואל שמשלם שבורה ומתה אינו דין שישלם אבידה וגניבה ותני עלה הרי זה קל וחומר שאין עליו תשובה שבוייה מניין נאמר כאן ונשבר או מת ונאמר להלן ומת או נשבר מה להלן שבויה עמהן אף כאן שבויה עמהן עד כדון כרבי עקיבה כרבי ישמעאל רבי ישמעאל כרבי נתן רבי נתן אומר או לרבות את השבויה וכר"מ דאמר ג"ש במקום שבאת מה להלן נשבעין על האונסין אף כאן נשבעין אל האונסין עוד דר נתן דר נתן אומר או מת לרבות את השבויה רבי יודן בעי טענו טענת גנב של אונסין אמר לו בא ליסטים מזויין ונטלה מהו שישלם תשלומי כפל של אונסין א"ר יוסי אין כיני ניתני שומר שכר והשוכר דתני לא מצינו בנושא שכר והשוכר שמשלם תשלומי כפל של אונסין ותני עלה זהו קל וחומר שיש עליו תשובה א"ר חנינה אם אומר את כן נמצאת אומר הרי זה קל וחומר שיש עליו תשובה דו יכיל מימר ליה מצינו בנושא שכר והשוכר שאינו משלם תשלומי כפל תאמר בשואל שמשלם תשלומי כפל בכל מקום ותני עלה הרי זה ק"ו שאין עליו תשובה את מר אם בעליו עמו לא ישלם מהו שישבע רבי זירא אמר נשבע ר חנינה ורבי לא תריהון אמרין אינו נשבע מתניתא מסייעה לרבי חנינה ולרבילא שבר שבויה ומתה שהן פטורין בנושא שכר והשוכר והשואל בבעלין פטור שלא בבעלים חייב אבידה וגניבה שהן חייבין בנושא שכר והשוכר לא כל שכן בשואל בבעלין פטור שלא בבעלים חייב מאן דמר פשיטא שהוא נשבע צריכא ליה שישלם רבי חנינה בשם רבי יודן מתניתא מסייעה לרבי זירא שואל שהחמירה התורה עליו בבעלים פטור שלא בבעלין חייב נושא שכר שהקילה התורה עליו לא כל שכן בבעלים פטור שלא בבעלים חייב אין תימר לשבועה איצטרכת ליה ניתני בנושא שכר והשוכר הוי לא צורכה דלא לתשלומין וקשיא על הדא דרבי זירא שואל אם בעליו עמו נשבע אין בעליו עמו ישלם נושא שכר אם בעליו עמו נשבע אין בעליו עמו לא ישלם שומר חנם בין שהבעלין עמו בין שאין הבעלים עמו נשבע אמרת דברים שהשואל משלם נושא שכר נשבע דברים שנושא שכר נשבע שומר חנם יהא פטור דברים שנושא שכר משלם שומר חנם נשבע מה את מתני בשומר חנם בשהבעלים עמו ואית דבעי מה את מתני בשומר חנם ונושא שכר בין שהבעלים עמו בין שאין הבעלים עמו א"ר אבין על כל דבר פשע א"ר מנא לא מצינו שהשוות התורה בגניבה ואבידה בשואל לכן נשוה שומר חנם ונושא שכר שבר שבויה ומתה ומה טעמא דבית שמאי על כל דבר פשע ומה מקיימין דבית הלל טעמא דבית שמאי פשע על כל דבר פשע תיפתר ששלח בו יד על ידי שליח רבי יוסי בר חנינה בעי מה אמר יטול נטל והתני רבי הושעיה נשברה החמיצה נותן לו דמי כולה כלום החמיצה לא מחמת קילקולה רבי שמואל רבי אבהו בשם רבי לעזר שליחות שנאמר בשומר חנם אינו חייב עד שיחסר רבי שמואל בעא קומי רבי אבהו מה איתאמרת יסב חיסר או אפילו לא חיסר א"ל לית הדא שאילתא דר יוסי בר חנינה יטול נטל אין תימר ליטול אפילו לא חיסר אין תימר נטל עד שעה שיחסור אין תימר ליטול החזירה בין למקומו בין למקום אחר פטור אין תימר נטל החזירה למקומו פטור למקום אחר חייב רבי אבהו בשם רבי יוחנן נאמרה שמירה בשומר חנם ונאמר שמירה בשומר שכר ולא דמייא שמירה שנאמר בשומר חנם לשמירה שנאמר בנושא שכר שמירה שנאמר בשומר חנם כיון ששימר כל צורכו פטור שמירה שנאמר בשומר שכר אין משערין אותו אלא בגופו לפיכך רואין אותו אם היה ראוי לשמירה פטור ואי לא חייב אין אומרין אילו היה אחר שם יכול להציל הציל פטור שלא הציל חייב רבי לעזר בשם רבי הושעיה נאמר שליחות יד בשומר חנם ונאמר שליחות יד בשומר שכר ולא דמייא שליחות יד שנאמר בשומר חנם לשליחות יד שנאמר בשומר שכר שליחות יד שנאמר בשומר חנם אינו חייב עד שימשוך שליחות יד שנאמר בשומר שכר כיון שהניח מקלו ותרמילו עליה חייב שמע רבי יוסי בר נהוראי ומר אני איני מקבל עלי את הדבר הזה אלא אחד זה ואחד זה אינו חייב עד שימשוך רבי אמי בשם רבי לעזר ותני רבי הושעיה כן אילו נאמר שליחות יד בשומר חנם שאינו צריך הייתי למד מנושא שכר מה אם נושא שכר שהחמירה התור עליו אינו חייב עד שימשוך שומר חנם שהיקילה בו התורה אינו דין שלא יהא חייב אלא עד שימשוך לאי זה דבר נאמר שליחות יד בשומר חנם שאינו צריך להחמיר על נושא שכר כיון שהניח מקלו ותרמילו עליה חייב ר יוסי אומר אם אומר את כן נמצא למד על המלמד להחמיר עליו דו יכיל מימר ליה מה אם נושא שכר שהחמירה בו התורה אינו חייב עד שימשוך שומר חנם שהקילה בו התורה אפילו משך יהא פטור אלא כיני לא יאמר שליחות יד שנאמר בשומר שכר שאינו צריך הייתי למד משומר חנם מה אם שומר חנם שהקילה בו התורה אינו חייב עד שימשוך נושא שכר שהחמירה בו התורה כיון שמשך חייב לאי זה דבר נאמר שליחות יד בנושא שכר שאינו צריך להחמיר עליה כיון שהניח מקלו ותרמילו עליה חייב