פתיחת התפריט הראשי

ירושלמי קידושין ב ט


<< | ירושלמי · מסכת קידושין · פרק ב · הלכה ט | >>

הקטע המקביל ב: משנה · ירושלמי · בבלי


הלכה ט משנהעריכה

המקדש בתרומות ובמעשרות ובמתנות כהונה ובדמי חטאת ואפר חטאת הרי זו מקודשת אף על פי ישראל

הלכה ט גמראעריכה

רבי יוסי בן חנינה אמר אדם נותן מעשרותיו בטובת הנייה מה טעמא דרבי יוסי בן חנינה (במדבר ה) ואיש את קדשיו לו יהיו מה עבד לה ר יוחנן יתנם לכל מי שירצה מתניתא הא פליגא על רבי יוסי בן חנינה קונם כהנים ולויים נהנין לי יטלו על כרחו פתר לה באומר אי אפשי ליתן מתנה כל עיקר תדע לך שהוא כן דתנינן כהנים אילו לוים אילו נהנין לי יטלו אחרים מתניתא פליגא על ר יוחנן האומר הילך סלע זו ותן בכור זה לבן בתי כהן פתר לה ברוצה ליתנו לשני כהנים ובן בתו אחד מהן והוא אומר לו הילך סלע זה ותן כולו לבן בתי כהן בעון קומי רבי זעירה בהדא כהן לישראל אסור מה דרבי יוסי אמר לא אגיבון רבי חזקיה בשם רבי אחא אכין אמר לון על דעתיה דרבי יוסי בן חנינה כהן לישראל למה הוא אסור לא מפני מראית העין אף רבי יוחנן אית ליה ישראל לישראל אסור מפני מראית העין ועוד מן הדא דתני הכהנים והלוים המסייעים בגרנות אין נותנין להן לא תרומה ולא מעשר ואם נתן הרי זה חילל (ויקרא כב) ולא יחללו את קדשי בני ישראל והן מחללין אותן יותר מיכן אמרו תרומותן אינן תרומה מעשרותן אינן מעשרות והקדישן אינן הקדש ועליהן אמר הכתוב (מיכה ג) ראשיה בשוחט ישפטו וכהניה במחיר יורו וגו והמקום מביא עליהם שלש פורעניות הדא היא דכתיב (שם) לכן בגללכם ציון שדה תחרש וירושלים עיים תהיה והר הבית לבמות יער מתניתא פליגא על רבי יוחנן המקדש בתרומות ובמעשרות ובמתנות ובמי חטאת הרי זו מקודשת אף על פי ישראל פתר לה בתרומות שנפלה לו משל אבי אמו כהן