ירושלמי פסחים י ד
<< | ירושלמי · מסכת פסחים · פרק י · הלכה ד | >>
הקטע המקביל ב:
משנה · ירושלמי · בבלי
דפים מכל רחבי ויקיטקסט שמקשרים לעמוד זה
משנה
עריכהמזגו לו כוס שני וכאן הבן שואל; אם אין דעת בבן לשאול – אביו מלמדו:
| מה נשתנה הלילה הזה | מכל הלילות, |
| שבכל הלילות אנו מטבילין פעם אחת | והלילה הזה –שתי פעמים? |
| שבכל הלילות אנו אוכלין חמץ ומצה | והלילה הזה –כולו מצה? |
| שבכל הלילות אוכלין בשר צלי שלוק ומבושל | והלילה הזה –כולו צלי? |
ולפי דעתיה של בן – אביו מלמדו;
מתחיל בגנות ומסיים בשבח,
ודורש מ"ארמי אובד אבי"–
עד שהוא גומר כל הפרשה.
ר"ג היה אומר: כל שלא אמר שלשה דברים אלו בפסח לא יצא ידי חובתו: פסח מצה ומרורים.
פסח – על שם שפסח המקום על בתי אבותינו במצרים.
מצה – על שם שנגאלו אבותינו במצרים.
מרור – על שום שמררו המצריים את חיי אבותינו במצרים.
בכל דור ודור חייב אדם לראות את עצמו כאילו הוא יצא ממצרים, שנאמר: "והגדת לבנך ביום ההוא לאמר: בעבור זה עשה ה' לי בצאתי ממצרים" (שמות יג).
לפיכך, אנו חייבין להודות להלל לשבח לפאר לרומם לנצח לגדל למי שעשה לנו את כל הניסים האלו והוציאנו מעבדות לחרות ונאמר לפניו – הללויה:
גמרא
עריכהתני ר' חייה: כנגד ארבעה בנים דיברה תורה: בן חכם, בן רשע, בן טיפש, בן שאינו יודע לשאול.
בן חכם, מהו אומר? "מה העדות והחקים והמשפטים אשר צוה ה' אלהינו אותנו?" (דברים ו)
אף אתה אמור לו: "בחזק יד הוציאנו ה' ממצרים מבית עבדים" (שמות יג יד).
בן רשע, מהו אומר? "מה העבודה הזאת לכם?" (שמות יב כו) מה הטורח הזה שאתם מטריחין עלינו בכל שנה ושנה?
מכיון שהוציא את עצמו מן הכלל, אף אתה אמור לו: (שם)"בעבור זה עשה ה' לי"; לי עשה, לאותו האיש לא עשה! אילו היה אותו האיש במצרים לא היה ראוי להיגאל משם לעולם.
טיפש, מה אומר? "מה זאת?" (שמות יג יד)
אף את לַמדוֹ הלכות הפסח: שאין מפטירין אחר הפסח אפיקומן, שלא יהא עומד מחבורה זו ונכנס לחבורה אחרת.
בן שאינו יודע לשאול,
את פתח לו תחילה. א"ר יוסֶה: מתניתא אמרה כן: "אם אין דעת בבן— אביו מלמדו":