ירושלמי פסחים ח ג

<< | ירושלמי · מסכת פסחים · פרק ח · הלכה ג | >>

הקטע המקביל ב: משנה · ירושלמי · בבלי
דפים מכל רחבי ויקיטקסט שמקשרים לעמוד זה

[פְּסָחִים ח,ג] הֲלָכָה ג

מתניתין

הָאוֹמֵר לְבָנָיו: הֲרֵינִי שׁוֹחֵט אֶת הַפֶּסַח עַל מְנַת מִי שֶׁיַּעֲלֶה מִכֶּם רִאשׁוֹן לִירוּשָׁלַיִם, כֵּיוָן שֶׁהִכְנִיס הָרִאשׁוֹן רֹאשׁוֹ וְרֻבּוֹ, זָכָה בְחֶלְקוֹ וּמְזַכֶּה אֶת אֶחָיו עִמּוֹ. לְעוֹלָם אֵין נִמְנִין עָלָיו, עַד שֶׁיְּהֵא בוֹ כַזַּיִת לְכָל אֶחָד וְאֶחָד. נִמְנִין וּמוֹשְׁכִין אֶת יְדֵיהֶן מִמֶּנּוּ, עַד שֶׁיִּשָּׁחֵט. רַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר: עַד שֶׁיִּזָרֵק עָלָיו אֶת הַדָּם.

[תלמוד]

אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן: לֵית כָּאן "הֲרֵינִי שׁוֹחֵט", אֶלָּא "הֲרֵינִי מַפְרִישׁ", וְלָמָּה תְּנֵינַתַּהּ "הֲרֵינִי שׁוֹחֵט"? בִּשְׁבִיל לְזָרְזָן. רַבִּי לְעָזָר בְּשֵׁם רַבִּי הוֹשַׁעְיָה: תְּנַי בֵּית דִּין הוּא, שֶׁיְּהֵא זֶה מַפְרִישׁ אֶת פִּסְחוֹ, וְזֶה מַפְרִישׁ אֶת מְעוֹתָיו, מַמְנֶה אוֹתוֹ עַל שֶׁלּוֹ, וְהַמָּעוֹת יוֹצְאִין לַחֻלִּין מֵאֲלֵיהֶן. מָה, יוֹצֵא לַחֻלִּין וְחוֹזֵר וְקָדֵשׁ, אוֹ לְכָךְ הִקְדִּישׁוֹ מִשָּׁעָה רִאשׁוֹנָה. מָה נָפֵק מִבֵּינֵיהוֹן? הִפְרִישׁ מֵאָה מָנֶה לְפִסְחוֹ, וְהִמְנָה אוֹתוֹ עַל חֲמִשִּׁים, אִן תֵּימַר יוֹצֵא לַחֻלִּין וְחוֹזֵר וְקָדֵשׁ, שְׁאָר הַמָּעוֹת הֶקְדֵּשׁ הֵן אִן תֵּימַר לְכָךְ הִקְדִּישׁוֹ מִשָּׁעָה רִאשׁוֹנָה, שְׁאָר הַמָּעוֹת חֻלִּין הֵן. רַבִּי יַעֲקֹב בַּר אַחָא אָמַר: שְׁמוּאֵל בַּר אַבָּא בָּעֵי: הַגַּע עַצְמָךְ שֶׁהִמְנָה אוֹתוֹ עַל חִנָּם, מָה אִית לָךְ, יוֹצֵא לַחֻלִּין וְחוֹזֵר וְקָדֵשׁ? מִלֵּיהוֹן דְּרַבָּנִין אָמְרִי: שֶׁאֵינוֹ יוֹצֵא לַחֻלִּין וְחוֹזֵר וְקָדֵשׁ. תַּמָּן תְּנֵינַן: (תמורה ו,ד) "נָתַן לָהּ כְּסָפִים, הֲרֵי אֵלּוּ מֻתָּרִין; יֵינוֹת שְׁמָנִים וּסְלָתוֹת, כָּל דָּבָר שֶׁכַּיּוֹצֵא בוֹ קָרֵב עַל גַּבֵּי הַמִּזְבֵּחַ, אָסוּר. נָתַן לָהּ מֻקְדָּשִׁים, הֲרֵי אֵלּוּ מֻתָּרִים". רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן לָקִישׁ אָמַר: בְּמַמְנֶה אוֹתָהּ עַל פִּסְחוֹ וְעַל חֲגִיגָתוֹ. הָדָא אָמְרָה, שֶׁאֵינוֹ יוֹצֵא לַחֻלִּין וְחוֹזֵר וְקָדֵשׁ. אִן תֵּימַר שֶׁהוּא יוֹצֵא לַחֻלִּין וְחוֹזֵר וְקָדֵשׁ, יְהֵא אָסוּר מִשּׁוּם אֶתְנָן. פְּתַר לַהּ בְּשֶׁלֹּא נִכְנַס לְתוֹךְ יָדָהּ כְלוּם. תֵּדַע לָךְ, דִּתְנֵינַן תַּמָּן: (נדרים ד,ג) "מַקְרִיב עָלָיו קִנֵּי זָבִים, קִנֵּי יוֹלְדוֹת", לֹא בְשֶׁלֹּא נִכְנַס לְתוֹךְ יָדוֹ כְלוּם? אוּף הָכָא, בְּשֶׁלֹּא נִכְנַס לְתוֹךְ יָדָהּ כְלוּם.

רַבִּי יַעֲקֹב בַּר אַחָא בְּשֵׁם רַבִּי אֵימִי: אִתְפַּלְגוּן רַבִּי יוֹחָנָן וְרַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן לָקִישׁ. חַד אָמַר: מַקְדִּישִׁין. וְחַד אָמַר: אֵין מַקְדִּישִׁין. רַבָּנִין דְּקֵיסָרִין מְפָרְשִׁין לְהוֹן: <מציינים אותם בפירוש> רַבִּי יוֹחָנָן אָמַר: מַקְדִּישִׁין כַּתְּחִלָּה בְּיוֹם טוֹב. רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן לָקִישׁ אָמַר: אֵין מַקְדִּישִׁין כַּתְּחִלָּה בְּיוֹם טוֹב. אִית תַּנַּי תָּנֵי: הוֹלֵךְ לוֹ אֵצֶל מוֹכְרֵי טְלָאִים. אִית תַּנַּי תָּנֵי: הוֹלֵךְ לוֹ אֵצֶל מוֹכְרֵי פְסָחִים. מַן דְּאָמַר "הוֹלֵךְ אֵצֶל מוֹכְרֵי טְלָאִים", כְּמַן דְּאָמַר "מַקְדִּישִׁין". מַן דְּאָמַר "הוֹלֵךְ לוֹ אֵצֶל מוֹכְרֵי פְסָחִים", כְּמַן דְּאָמַר "אֵין מַקְדִּישִׁין". הָדָא אָמְרָה, אֵינוֹ יוֹצֵא לַחֻלִּין וְחוֹזֵר וְקָדֵשׁ. אִן תֵּימַר שֶׁהוּא יוֹצֵא לַחֻלִּין וְחוֹזֵר וְקָדֵשׁ, יְהֵא אָסוּר מִשּׁוּם מַקְדִּישׁ! וָתְנֵינַן "אֵין מַקְדִּישִׁין"! רַבִּי חֲנַנְיָא וְרַבִּי מָנָא, חַד אָמַר: בְּמַקְדִּישׁ לְמָחָר. וָחֳרָנָה אָמַר: בְּמַקְדִּישׁ לְבֶדֶק הַבַּיִת. אָמַר רַבִּי שַׁמַּי: וַאֲפִלּוּ כְּמַן דְּאָמַר "אֵין מַקְדִּישִׁין", בְּמַקְדִּישׁ בָּעֲזָרָה, מִשֵּׁם שְׁבוּת שֶׁהִתִּירוּ בַמִּקְדָּשׁ.

מִנַּיִן שֶׁהֵן נִמְנִין? תִּלְמֹד לוֹמַר (שְׁמוֹת יב,ד) "בְּמִכְסַת נְפָשׁוֹת". מִנַּיִן שֶׁהֵן מַמְנִין? תִּלְמֹד לוֹמַר "אִישׁ לְפִי אָכְלוֹ תָּכֹסּוּ עַל הַשֶּׂה", מָה טַעְמוֹן דְּרַבָּנִין? נֶאֱמַר כָּאן "שֶׂה", וְנֶאֱמַר בְּמִצְרַיִם "שֶׂה". מַה זֶּה שֶׁנֶּאֱמַר בְּמִצְרַיִם, חַי לֹא שָׁחוּט, אַף זֶה שֶׁנֶּאֱמַר כָּאן, חַי לֹא שָׁחוּט. מָה טַעְמָא דְרַבִּי שִׁמְעוֹן? אִלּוּ מֵתוּ בֵּין שְׁחִיטָה לִזְרִיקָה, שֶׁמָּא אֵין הַבְּעָלִים מִתְכַּפְּרִין? מַה בֵּין מֵתוּ, מַה בֵּין מָשְׁכוּ הַבְּעָלִים אֶת יְדֵיהֶם מִמֶּנּוּ?