ירושלמי עירובין ח

עירובין פרק ח: משנה • תוספתא • ירושלמי • בבלי

<< ירושלמי, מסכת עירובין, פרק ח >>

מתוך: ירושלמי עירובין ח א (עריכה)

הלכה א משנה

כיצד משתתפין בתחומין מניח את החבית ואומר הרי זה לכל בני עירי לכל מי שילך לבית האבל או לבית המשתה וכל מי שקיבל עליו מבעוד יום מותר משחשיכה אסור שאין מערבין משתחשך

הלכה א גמרא

לא תניתה מזכון ולמה לא תנינן מזכון שמואל אמר תמן תנינן מזכון צריך לזכות ברם הכא דלא תנינן מזכון אינו צריך לזכות ר' יוחנן אמר קולי חומרין בדבר מה אינון תמן שעירובי חצירות מדבריהן את אומר מזכין עירובי תחומין מדבר תורה לכ"ש אתייא דרב כרבי יוחנן א"ר יוסי בי רבי בון כדי לעשות כל הרשויות כאחת

מתוך: ירושלמי עירובין ח ב (עריכה)

הלכה ב משנה

כמה הוא שיעורו מזון שתי סעודות לכל אחד ואחד מזונו לחול אבל לא לשבת דברי ר"מ ר' יהודה אומר לשבת אבל לא לחול אלו ואלו מתכוונין להקל ר' יוחנן בן ברוקא אומר מככר בפונדיון מארבע סאין בסלע ר' שמעון אומר משתי ידות לככר משלש לקב חצייה לבית המנוגע וחצי חצייה כדי לפסול את הגוייה

הלכה ב גמרא

רבי מאיר אומר בחולא דלית ליה מה לוכל הוא אוכל פיתא ציבחר בשבתא דאית ליה מה לוכל אוכל פיתא סגין רבי יודן אומר בחולא דלית ליה מה לוכל אוכל פיתא סגין בשובתא דאית ליה מה לוכל אוכל פיתא ציבחר ותני כן קרובים דבריהן להיות שוין איתא חמי אהן עבד עיגולא תרי עשר ביעין והן עבד עיגולא תמני ותימר הכן רב הונא אמר צא מהן שליש ליציאה ר' יוסי בי רבי בון נפק ליה לאילין נחתומיא כהדא דרב הונא ולחוד כהן שיעורא

מתוך: ירושלמי עירובין ח ג (עריכה)

הלכה ג משנה

אנשי חצר ואנשי מרפסת ששכחו ולא עירבו כל שגבוה עשרה טפחים למרפסת פחות מיכן לחצר חולית הבור והסלע גבוהים עשרה טפחים למרפסת פחות מיכן לחצר במה דברים אמורים בסמוכה אבל במופלגת אפילו היא גבוהה עשרה טפחים לחצר אי זו היא סמוכה כל שאינה רחוקה ארבעה טפחים

הלכה ג גמרא

ולא של תחתונים הוא א"ר יודן זאת אומרת חורבת ראובן בתוך חצר שמעון ושמעון משתמש בה כמי שהוא שלו פשיטא הדא מילתיה לזה בפתח ולזה בפתח שניהן אסורין מן הבית שבו שתי חצירות לזה בזריקה ולזה בשילשול שמואל אמר שילשול מותר שהוא כדרכו וזריקה אסורה שאינה כדרכה רב אמר לא עשה כלום מתני' פליגא על רב כל שגבוה עשרה טפחים למרפסת פחות מיכן לחצר לא לזה בזריקה ולא לזה בשילשול היא מתניתא בתוך שלשה טפחים לעליונה שהיא למעלה מעשרה טפחים לתחתונה מה פליגין רב ושמואל בשוה היה שם חורבה רבי יוחנן אמר נותן חורבה לבעליה עד כדון במשתמש בחורבה דרך פתחו היה משתמש בחורבה דרך חלון רבי אחא בשם רבי יונתן אפילו כן נותן חורבה לבעליה רבי אלעזר בי רבי שמעון בשם רב הושעיה היו שלש זה משתמש בחורבה דרך פתחו וזה משתמש בחורבה דרך פתחו והאמצעית אסורה אימתי בזמן שהאמצעית של שניהן אבל אם היתה אמצעית לאחד מן השוק זה משתמש באחת וזה משתמש באחת ובשנית אמר רבי יוחנן העומד והחלל מצטרפין לארבעה והוא שיהא העומד רבה על החלל רבי זעירא בעי עד שיהא עומד שכאן ועומד שכאן רבה אמר רבי יוסה פשיטא לר' זעירא שאין העומד מצד מצטרף פשיטא ליה שיהא העומד מצד אחד רבה לא צריכה דלא אפילו עומד השני רבי ירמיה בשם רבי שמואל בר רב יצחק משלשה ועד ארבעה היא מתני' פחות משלשה אפילו יותר מעשר מותר ארבעה אפילו פחות מעשר אסור אלא אנן קיימין משלשה ועד ארבעה בשאין שם תקרה אבל יש שם תקרה אפילו גבוה כמה של תחתונים הוא אמר רבי בשאין שם נקב אבל אם יש שם נקב משתמש דרך הנקב

מתוך: ירושלמי עירובין ח ד (עריכה)

הלכה ד משנה

הנותן את עירובו בבית שער באכסדרה ומרפסת אינו עירוב והדר שם אינו אוסר עליו בבית התבן בבית הבקר בבית העצים בבית האוצרות הרי זה עירוב והדר שם אוסר עליו ר' יהודה אומר אם יש שם תפוסת יד של בעל הבית אינו אוסר עליו

הלכה ד גמרא

ר' יהודה בשם רב הדא דאת מר בבית שער של יחיד אבל בבית שער של רבים הרי זה עירוב והדר שם אוסר עליך דבי ר' ינאי אמרי אפילו יתד לתלות בה מנעלו ר' בא בר חיננא אמר אפילו נשתות אפילו טבלא רב אמר ובלבד דבר הניטל בשבת אמר רבי בא מעשה באחד שהיה לול של תרנגולין לפנים מביתו של חבירו נכנס שלא ברשותו אתא עובדא קומי רב אמר כיון שזקוק ליתן לפניהן מים כמו שהוא דבר הניטל בשבת ר' יעקב בשם שמואל תלמידוי דר' יוחנן סלקין לעכברי וסמכין על הדא דר' ינאי חזקיה לא אמר כן אלא ר' חייה ר' אסי ור' אמי סלקון לעכברי ושמעון מדבית ר' ינאי הלכה כר' יודה

מתוך: ירושלמי עירובין ח ה (עריכה)

הלכה ה משנה

המניח את ביתו והלך לשבות בעיר אחרת אחד עכו"ם ואחד ישראל הרי זה אוסר דברי ר"מ ר' יהודה אומר אינו אוסר ר' יוסה אומר עכו"ם אוסר ישראל אינו אוסר שאין דרך ישראל לבוא בשבת ר' שמעון אומר אפילו הניח את ביתו והלך לשבות אצל בתו באותה העיר אינו אוסר שכבר הסיע מלבו

הלכה ה גמרא

הדא הוא דר"מ דר' מאיר אומר הבית הנעול אוסר יכול לבוא ע"י עירוב ועבר ובא מר עוקבן בשם רב הלכה כר"מ

מתוך: ירושלמי עירובין ח ו (עריכה)

הלכה ו משנה

בור שבין שתי חצירות אין ממלין ממנו בשבת אלא אם כן עשו לו מחיצה גבוה עשרה טפחים בין מלמטן בין מתוך אוגנו אמר רבן שמעון בן גמליאל ב"ש אומרים מלמטן וב"ה אומרים מלמעלן א"ר יהודה לא תהא מחיצה גדולה מן הכותל שביניהן

הלכה ו גמרא

מיליהון דרבנן פליגין דמר ר' יעקב בשם ר' יהושע בן לוי והוא שתהא מחיצה משוקעת במים לשלשל דלי ולא נמצא שתי רשויות משתמשות ברשות אחד שיערו לומר אין הדלי מהלך יותר מארבעה טפחים ר' טבלאי בשם רב אין חורבה למים היו שם תקרה רואה אותה כילו יורדת וסותמת היה שם אמלתרה את רואה אותה כילו יורדת וסותמ' מיחלף שיטת ר' יהודה תמן אמר ר' יודן פוטר במים שאין בה ממש וכא אמר הכין אמר רב הונא והוא שתהא מחיצה בולטת לתוך חלל של בור

מתוך: ירושלמי עירובין ח ז (עריכה)

הלכה ז משנה

אמת המים שהיא עוברת בחצר אין ממלין ממנה בשבת אא"כ עשו לה מחיצה גבוהה עשרה טפחים בכניסה וביציאה א"ר יהודה מעשה באמה של אבל שהיו ממלין ממנה על פי זקנים בשבת אמרו לו מפני שלא היה בה כשיעור

הלכה ז גמרא

מתניתא בעמוקה עשרה ורחב ארבעה ובפרוצה מיכן ומיכן נפרצה מרוח אחת נותן לחי וקורה מיכן נפרצה מיכן ומיכן נותן לחי וקורה מיכן ועושה צורת פתח מיכן לא נמצאו שתי רשויות משתמשות ברשות אחת ר' יוסי בי ר' בון בשם ר' שמואל בר ר' יצחק תיפתר שהיה בתים מצד אחד פשיטא הדא מילתא עמוקה עשרה ואינה רחבה ארבעה מותר לטלטל ומותר למלות רחבה ארבעה ואינה עמוקה עשרה פשיטא שמותר לטלט' מהו למלות ר' חיננא אמר מותר ר' מנא אמר אסור מתני' פליגא על ר' מנא אמרו לו מפני שלא היה בו כשיעור לא היתה לא עמוקה עשרה ולא רחבה ארבעה אבל אם היתה עמוקה עשרה ואינה רחבה ארבעה אסור ואפילו רחבה ארבע' ואינה עמוקה עשרה מותר מה דהוה עובד' הוה עובדא

מתוך: ירושלמי עירובין ח ח (עריכה)

הלכה ח משנה

כצוצרה שהיא למעלה מן הים אין ממלין ממנה בשבת אא"כ עשו לו מחיצה גבוהה י' טפחים בין מלמען בין מלמטן וכן שתי כצוצריות זו למעלה מזו עשו לעליונה ולא עשו לתחתונה שתיהן אסורות עד שיעריבו

הלכה ח גמרא

ר' זעירא רב יהודה בשם רב והוא שתהא מחיצה משוקעת במים כמלוא הדלי ולא נמצא שתי רשויות משתמשות ברשות אחת אמר רב הונא והוא שתהא מחיצה בתוך שלשה טפחים לצוצרה תני ר' חנניה בן עקביה אומר כצוצרה שהיא למעלה מן הים פוחת את המעזיבה ומשלשל וממלא רבי יעקב בר אחא בשם רבי יסא והוא שיש בנקב ארבעה טפחים והוא שיש בו רוחב ד' והוא שיהו מחיצות גבוהות עשרה תמן אמר אפילו אין מחיצות גבוהות עשרה נעשית כמשמרת חד רב אידי אמר קומי רבי חייה מותר למלות ואסור לשפוך א"ל כד נמנה חכמים נמנה לך עמהון אמר רבי מנא מגהר היה עמיה אמר רבי יוסי בי ר' בון מילא א"ר מותר למלות שממלא ממחיצתו ואסור לשפוך ששופך חוץ למחיצתו א"ר חייה בר בא לא א"ר חנניה בן עקביה אלא בים טיבריה שההרים מקיפין אותה ר' לעזר שאל לר' יוחנן ההן פיוסרוס זרק מתוכה לר"ה או מר"ה לתוכה א"ל על דעתך אין רשות הרבים לעולם ריש לקיש אמר לעולם אין רשות הרבים עד שתהא מפולשת מסוף העולם ועד סופו מיחלף שיטת ריש לקיש דאמר אין רשות הרבים בעולם הזה אלא לעתיד לבוא שנאמר (ישעיהו מ) כל גיא ינשא מתני' פליגא על ריש לקיש אי זו הוא רשות היחיד שבילי בית גלגל וכן כיוצא בהן רה"י לשבת ורה"ר לטומאה אמר רבי יוחנן לא אמר רבי יוסי אלא לענין סוכה אבל לענין שבת אף ר' יוסי מודה מילתיה דר' חנינא אמר אף לענין שבת דמר רבי חנינה שליטון בא לציפורי ותלו לו קטיות והתיר ר' ישמעאל בי רבי יוסי לטלטל תחתיהן בשיטת אביו רבי יוסי בי ר' בון בשם ר' שמואל בר רב יצחק אתייא דר' יוסי בי ר' חנינא כרבי חנניה ותרויהון פליגי על שיטת ר' יוחנן דמר ר' יוחנן ר' יודן ור' יוסי וחנייה בן עקביה שלשתן אמרו דבר אחד ר' יהודה דגשרים מפולשין רבי יוסי הא דסוכה ר' חנניה בן עקיה דתני רבי חנניה התיר שלשה דברים התיר כצוצרה ועצה שבים והבאת אלונטית ר' אבהו בשם ר' יוסי הדא דאת מר במשתמשות דרך הנקב אבל משתמשות לחוץ מותר ותני כן שלש כצוצריות זו ע"ג זו אסור להשתמש מן העליונה לתחתונה דרך האמצעית אבל משתמש מן החצר לגג ואינו חושש א"ר שמואל בר רב יצחק הדא דאת מר מבפנים אבל מחוץ אסור ר' זעירא אמר בין מבחוץ בין מבפנים אסור מתני' פליגא על ר' זעירא משלשלין קדירת בשר מעל גבי זיז שגבוה עשרה ורחב ארבעה אם היתה חלון בנתיים של ארבעה טפחים אסור שאין משתמשין מרשות לרשות דרך רשות מה עבד לה ר' שמואל בר רב יצחק פתר לה בשוה

מתוך: ירושלמי עירובין ח ט (עריכה)

הלכה ט משנה

חצר שהיא פחותה מד' אמות אין שופכין לתוכה מים בשבת אלא אם כן עשו לה עוקה מחזקת סאתים מן הנקב מלמטן בין מבפנים בין מבחוץ אלא שמבחוץ צריך לקמור ומבפנים אינו צריך לקמור ר' אליעזר בן יעקב אומר ביב שהוא קמור ארבע אמות ברשות הרבים שופכין לתוכו מים בשבת וחכמים אומרים אפילו גג או חצר מאה אמה לא ישפוך על פני הביב אבל שופך הוא על הגג והן יורדין לביב החצר והאכסדרה מצטרפין בארבע אמות שתי דיוטות זו כנגד זו מקצתן עשו עוקה ומקצתן לא עשו עוקה את שעשו עוקה מותרין ואת שלא עשו עוקה אסורין

הלכה ט גמרא

שיערו מקום תשמיש לאדם סאתים וארבע אמות מבליעות סאתים ניקבה העוקה אית תני אין צריך לפוק ואית תני צריך לפוק נתמלאת העוקה אית תני צריך לשפוך אית תני אין צריך אמר ר' מנא חד תנא הוא מאן דמר צריך לפוק אוסר לשפוך מאן דמר אין צריך לפוק מותר לשפוך א"ל רבי חייה בר מרייה הכי א"ר יונה אביך הוה בר קטיפרס מבפנים אפילו יותר מעשר מותר מבחוץ אפילו פחות מעשר מותר אלא אנן קיימין בשוה מתני' פליגא על ר' יוחנן החצר והאכסדרה מצטרפין בארבע אמות פתר לה בשוה מתני' פליגא על ריש לקיש המרפסת הגג והחצר מצטרפין בד' אמות א"ר חנניה עוד היא בשוה דע לך שהוא כן דתני הבית והעליה החצר והאכסדרה אין מצטרפין לו בשאין שוין אמר ירמיה ר"מ ור' אליעזר בן יעקב שניהן אמרו דבר אחד ר' אליעזר בן יעקב דתנינן ר' אליעזר בן יעקב אומר ביב שקמור ארבע אמות בר"ה שופכין בו מים בשבת וחכמים אומרים אפילו גג או חצר מאה אמה לא ישפך על פי הביב ר"מ דתני סילונות שבכרכין אע"פ שנקובין ישפך לתוכו מים בשבת דברי ר"מ ותני כן אם היתה מזחילה מותר אם עונת הגשמים הוא מותר צינורות מקלחין בו אסור והתני בר קפרא אם היה מקום צנוע מותר הדא פליגא על רב ולית ליה קיום דרב אמר כל שאסור משום מראית העין אפילו בחדרי חדרים אסור