ירושלמי עירובין ג ד

<< | ירושלמי · מסכת עירובין · פרק ג · הלכה ד | >>

הקטע המקביל ב: משנה · ירושלמי · בבלי
דפים מכל רחבי ויקיטקסט שמקשרים לעמוד זה


הלכה ד משנהעריכה

נתגלגל חוץ לתחום ונפל עליו גל או נשרף או תרומה ונטמאת מבעוד יום אינו עירוב משחשיכה הרי זה עירוב אם ספק ר' מאיר ורבי יהודה אומר הרי זה חמר גמל רבי יוסי ורבי שמעון אומר ספק העירוב כשר אמר רבי יוסי העיד אבטולס משם חמשה זקנים שספק העירוב כשר

הלכה ד גמראעריכה

לא אמרו אלא וניטמאת ספק ניטמאת מבעוד יום ספק ניטמאת משחשיכה אבל אם היתה ספק טהורה ספק טמאה מערבין בה רבי שמואל בר נחמן בשם רבי יונתן אחר חזקות הלכו מתיבין רבי מאיר ורבי יודה לרבי יוסי ולר' שמעון אילו נאכל מבעוד יום שמא אינו אסור לעולם הוא בהיתירו עד שיודע לו שהוא אסור מתיבין רב יוסה ורבי שמעון לרבי מאיר ולרבי יודה אילו נאכל משחשיכה שמא אינו מותר לעולם הוא באיסורו עד שיודע לו שהוא מותר מהו ליתן לו אלפיים אמה מעירובו לביתו רבי בא בר ממל אמר נותנין לו רבי שמואל בר רב יצחק אמר אין נותנין לו רבי שמי אמר קומי רבי יוסה בשם רבי אחא מה פליגין כר' מאיר ברם כרבי יודא כל עמא מודיי שנותנין לו ולא דמי חמר וגמל דרבי מאיר לחמר וגמל דר' יודה חמר וגמל דר"מ בעירובו אינו שלא זכה לו עירובו לעקור את רגליו מבני עירו חמר וגמל דרבי יודה שנתן דעתו לעקור רגליו מבני עירו תמן תנינן ספיקו טהור ר' יוסי מטמא א"ר יונה לא טמא רבי יוסה אלא משום הוכח א"ר יונה ואפילו מקום אחר רבי יוסי מטמא מחלפא שיטתיה דרבי יוסה דרבי יוסה דתנינן א"ר יוסה העיד אבטולס בשם חמשה זקנים שספק העירוב כשר וכא את אמר הכין תמן בשם גרמיה ברם הכא בשם חמשה זקנים הוון בעי מימר מאן דמר תמן טהור אמר הכא מותר מאן דמר תמן טמא אמר הכא אסור ואפילו כמאן דמר תמן טמא מודי הוא הכא שהוא מותר א"ר חיננא כלום אינון פליגין תמן לא מדבריהן וספק דבריהן להקל ועירוב דבר תורה וספק דבר תור' להחמיר ועירוב דבר תורה רבי יונתן אמר קומי רבי חייה רובה בשם רבי שמעון בי רבי יוסי בן לקוניא לוקין על תחומי שבת דבר תורה א"ל רבי חייה רובה והלא אין בשבת אלא סקילה וכרת אמר ליה והכתיב (שמות יב) אל תאכלו ממנו נא א"ל מה כתיב לא אל כתיב א"ל והכתיב (שמות טז, כט) שבו איש תחתיו אל יצא איש ממקומו ביום השביעי א"ל מה כתיב לא אל כתיב אמר רבי יוסי בי רבי בון אף על פי כן זה עומד בשמועתו וזה עומד בשמועתו אמר רבי שמואל בר סיסרטא עירוב עשו אותו כספק חרש ר' ירמיה בעי עד כדון בקיים ואפילו נשרף א"ר יוסה קיימתיה כיי דמר ר' הושעיה הגיעוך סוף תחומי שבת שאינן מחוורין מדבר תורה רב מנא בעי גיחא לאלפיים אמה אינו מחוור ארבעת אלפים אמה מחוור הוא ר' שמעון בר כרסנא בשם ר' אחא אין לך מחוור מכולם אלא תחום שנים עשר מיל כמחנה ישראל