ירושלמי עירובין ג
מתוך: ירושלמי עירובין ג א (עריכה)
הלכה א משנה
עריכהבכל מערבין ומשתתפין חוץ מן המים ומן המלח והכל נלקח בכסף מעשר חוץ מן המים ומן המלח הנודר מן המזון מותר במים ומלח מערבין לנזיר ביין ולישראל בתרומה סומכוס אומר אף בחולין לכהן בבית הפרס ר' יהודה אומר אפילו בין הקברות מפני שהוא יכול לילך לחוץ ולוכל:
הלכה א גמרא
עריכהאמר רבי אחא דרבי אליעזר היא דתנינן תמן בכל מערבין ומשתתפין חוץ מן המים ומן המלח דברי רבי אליעזר א"ר יוסה דברי הכל היא מערבין בחצירות ומשתתפין בין בחצירות בין בתחומין מתניתא דרבי מאיר דתני כל דבר שהוא נאכל חי כמות שהוא מערבין בו עם הפת אין מערבין בו השום והבצלים על דעתיה דרבי מאיר אין מערבין בהן דתני אמר רבי יודה מעשה ששבת רבי מאיר בארדקסם ובא אחד ואמר עירבתי על ידי בצלים והושיבו רבי מאיר בארבע אמות שלו אף על גב דרבי מאיר אמר בכל מערבין ומשתתפין חוץ מן המים ומן המלח ובלבד דבר שהוא נאכל חי כמות שהוא הלוף והקולקס על דעתון דרבנן אין מערבין בהן תנינן תרין כללין ולא דמיין חד לחד בכל מערבין ומשתתפין חוץ מן המלח בין בדבר שהוא נאכל חי כמות שהוא בין בדבר שאינו נאכל חי כמות שהוא והכל נלקח בכסף מעשר חוץ מן המים ומן המלח ובלבד דבר שהוא נאכל חי כמות שהוא בכל מערבין ומשתתפין חוץ מן המים ומן המלח בין כרבי עקיבה בין כר' ישמעאל והכל נלקח בכסף מעשר חוץ מן המים ומן המלח כר' עקיבה ברם כר' ישמעאל תני ר' ישמעאל (דברים יד) ונתת הכסף בכל אשר תאוה נפשך הרי זה כלל בבקר ובצאן ביין ובשכר הרי זה פרט ובכל אשר תשאלך נפשך הרי זה כלל אחר כלל ופרט וכלל ואין אתה דן אלא כעין הפרט לומר מה הפרט מפורש דבר שהוא וולד וולדות הארץ אף אין לי אלא דבר שהוא וולד וולדות הארץ רבי עקיבה מפרש מה הפרט מפרש שהוא פרי וולד פרי מכשירי פרי אף אין לי אלא דבר שהוא פרי וולד פרי ומכשירי פרי מה נפק מביניהן דגים וחגבים כמהין ופטריות כר' עקיבה נלקחין בכסף מעשר כר' ישמעאל אינן נלקחין בכל מערבין ומשתתפין חוץ מן המים ומן המלח א"ר יסא לפי שאין הגוף ניזון מהן א"ר לוי שהן מין קללה אמר ר' אלעזר עשאן מי מלח נלקין בכסף מעשר רבי אחא בשם רבי מיישא והוא שנתן לתוכה שמן רבי יוסי בעי מעתה לא יערב אלא לפי חשבון שבהן תמן תנינן חצי לוג יין רבי עקיבה אומר רביעית אמר רבי אלעזר וכן לעירוב אמר רבי חיננא הדא דתימר ביין אבל לא בשמן מערבין מזון שתי סעודות תני מערבין בחומץ מזון שתי סעודות תני מערבין בשמן מזון שתי סעודות רבי ירמיה בשם ר' שמואל בר רב יצחק כדי לטבול ירק הנאגד מזון שתי סעודות ר' יצחק עטושיא אמר קומי ר' זעירא משום דבית רבי ינאי אפונים חיים מערבין בהן למי נצרכה לרבי מאיר שלא תאמר הואיל והן מסריחין את הפה אין מערבין בהן דג מליח מערבין בו בשר מליח מערבין בו בשר חי מערבין בו דתנינן הבבליים אוכלין אותו כשהוא חי מפני שדעתן יפה ר' יודן בעי הדא כלבודא הואיל ואילין כותאי אכלין מינה חייא מערבין בה שמואל בר שילת בשם רב פעפועין וגדגדניות וחלוגלוגות מערבין בהן בעון קומוי אילין אינון אמר לון קקולי וחנרקוקי ופרפחוני' הנודר מן המזון מותר במים ומלח תמן תנינן הנודר מן המבושל מותר בצלי ובשלוק מתניתא אמרה כן שהשלוק קרוי מבושל דתנינן היה מבשל את השלמים או שולקן וקרייא אמר שהצלוי קרוי מבושל שנאמר (דברי הימים ב לה) ויבשלו את הפסח באש אין תימר שלא כהלכה רבי יונה בוצרייה אמר כמשפט מתני' שהשלוק קרוי מבושל וקרייא אמר שהצלוי קרוי מבושל ותנינן הנודר מן המבושל מותר בצלי ובשלוק אמר רבי יומנן הילכו בנדרים אחר לשון בני אדם אמר רבי יאשיה הילכו בנדרים אחר לשון תורה מה נפק ביניהון אמר קונס יין שאני טועם בחג על דעתיה דר"י אסור ביו"ט האחרון על דעתיה דרבי יאשיה מותר אוף ר' יאשיה מודה שהוא אסור לא א"ר יאשיה אלא לחומרן א"ר חייה בר בא רבי יוחנן אכל חליטין ואמר לא טעמית מידי בההוא יומא ותנינן הנודר מן המזון מותר במים ומלח פתר לה כר' יאשיה דרבי יאשיה אמר הילכו בנדרים אחר לשון תורה ומניין שכל הדברים קרויין מזון רבי אחא בי ר' עילא אמר (בראשית מה) ועשר אתונות נושאות בר ולחם ומזון מה ת"ל מזון אלא מיכן שכל הדברים קרויין מזון נדר מן הככר מערבין בו הקדישו אין מערבין בו נדר מן הככר מערבין בו שכן ראוי לאוכלו הקדישו אין מערבין בו שלא הוא ולא אחר ראויין לאוכלו ר' אחא בעי ואין אדם נשאל על הקדישו ר' אחא אמר ר' מיישא בעי תמן אמר ר"ש חייה בריה דרב אמר ע"ז שעשאה לחי למבוי מתרת את המבוי והכא את אמר הכין א"ר אלעזר תמן מ"מ נסתם המבוי והכא מה אית לך מערבין לנזיר ביין שכן אחר ראוי לשתותו ולישראל בתרומה שכן כהן ראוי לאוכלה ולכהן בבית הפרס מתני' דבית שמאי דבית שמאי אמרין אין מערבין לאדם אלא אם כן היו כלי תשמישו שם סומכוס כב"ש דתנינן סומכוס אומר אף בחולין לכהן בבית הפרס מעתה אפילו בית הקברות ראוי הוא לעבור על השבות ולוכל שכן הוא ראוי ליכנס בשידה תיבה ומגדל ולעשות לו חור פחות מטפח ולתחוב בכוש ובקיסם ולאכול:
מתוך: ירושלמי עירובין ג ב (עריכה)
הלכה ב משנה
עריכהמערבין בדמאי ובמעשר ראשון שניטלה תרומתו ובמעשר שני והקדש שנפדו הכהנים בחלה ובתרומה אבל לא בטבל ולא במעשר ראשון שלא נטלה תרומתו ולא במעשר שני והקדש שלא נפדו השולח את עירובו ביד חרש שוטה וקטן או ביד מי שאינו מודה בעירוב אינו עירוב אם אמר לאחד לקבלו ממנו הרי זה עירוב
הלכה ב גמרא
עריכהרבי יעקב דרומיא בעי מתני' דלא כבית שמאי דתנינן ושל דמאי ב"ש פוסלין וב"ה מכשירין ושל מעשר שני בירושלם לא יטול ואם נטל כשר רב ששת בשם ר' חייה רבה טבל שיש עליו תניי מותר לטלטלו כיצד הוא עושה נותן עיניו במקצתו ואוכל את השאר ותני בית שמאי אומרין אין מערבין במעשר שני בירושלם אמר ירמיה הדא דאת אמר בעירובי חצירות אבל בעירובי תחומין תני שנתן עירובו בירושלם שהוא יכול לעלות ולאוכלו שם שמואל אמר כבן תשע כבן עשר עירובו עירוב א"ר יוסה הדא דתימר בעירובי תחומין אבל בעירובי חצירות אפילו קטן א"ר יהושע מפני מה מערבין בחצירות מפני דרכי שלום מעשה באשה אחת שהיתה דבובה לחבירתה ושלחה עירובה גבי ברה נסתיה וגפפתיה ונשקתיה אתא ואמר קומי אימה אמרה הכין הוות רחמה לי ולא הוינא ידעה מתוך כך עשו שלום הדא הוא דכתיב (משלי ג) דרכיה דרכי נועם וכל נתיבותיה שלום השולח את עירובו ביד חרש שוטה וקטן כו' א"ר לעזר וצריך לעמוד עמו תמן א"ר יוסה בשם רב ששת רבי אלעזר בר יוסי בשם רבי אבון באומר לחבירו הרי אני מעשר על ידך אינו צריך לעמוד עמו והכא את אמר הכין א"ר חייה בר אדא כאן בגדול וכאן בקטן ר' אחא בשם רב חיננא ואפילו תימר כאן וכאן בגדול וכאן בקטן תמן באומר לו הרי אני מעשר על ידך שאינו צריך לעמוד עמו ברם הכא באומר לו ערב על ידי הדא ילפא מן ההיא וההיא ילפא מן הדא הדא ילפא מן ההיא שאם אמר לו אני מעשר על ידך שאינו צריך לעמוד עמו וההיא ילפא מן הדא שאם אמר לו ערב על ידי שהוא צריך לעמוד עמו
מתוך: ירושלמי עירובין ג ג (עריכה)
הלכה ג משנה
עריכהנתנו באילן למעלה מעשרה טפחים אינו עירוב למטה מעשרה טפחים הרי זה עירוב נתנו בבור אפילו עמוק מאה אמה הרי זה עירוב נתנו בראש הקנה או בראש הקונטס כל זמן שהוע תלוש ונעוץ אפילו גובה מאה אמה הרי זה עירוב נתנו במגדל ונעל בפניו ואבד המפתח הרי זה עירוב ר"א אומר אם אין ידוע שהמפתח במקומו אינו עירוב
הלכה ג גמרא
עריכההרי זה עירוב ואסור לטלטלו למטה מג' מותר וקשיא אם עירובו עירוב יהא מותר לטלטלו אם אסור לטלטלו לא יהא עירובו עירוב ראוי הוא לעבור על השבות ולאכול מעתה אפילו למעלה מעשרה רב יהודה בשם שמואל תיפתר שהיתה כירתו ארבעה א"ר מנא והוא שתהא רשות הרבים מקפתו מכל צד באומר שביתתי תחתיו תני נתנו בכלכלה ותלאו באילן למעלה מעשרה טפחים אינו עירוב למטה מעשרה טפחים עירובו עירוב ואסור לטלטלו למטה משלשה מותר וקשיא אם עירובו עירוב יהא מותר לטלטלו אם אסור לטלטלו לא יהא עירובו עירוב רבי אחא בשם רבי חיננא ראוי הוא להופכה ולבטל רשות היחיד שבה א"ר יוסה הדא אמרה ספסל שהוא נותן ברשות הרבים גבוה עשרה ורחב ארבעה מכיון שהוא ראוי להופכו ולבטל רשות היחיד שבו הדא אמרה שעירובו עירוב ומותר לטלטלו תמן תנינן שתים בידי אדם ואחת באילן או שתים באילן ואחת בידי אדם כשירה ואין עולין לה בי"ט והכא את אמר עירובו עירוב ומותר לטלטלו א"ר ירמיה כאן למעלן וכאן מן הצד הדא ילפא מן ההיא וההיא ילפא מן הדא הדא ילפא מן ההיא שאם היו שתי יתידות יוצאות וסיכך על גביהן שהיא כשרה ועולין לה בי"ט וההיא ילפא מן הדא שאם היה נתון באיבו של אילן שעירובו עירוב ואסור לטלטלו א"ר יוסה בין הכא בין תמן מן הצד היא מאי כדון כיי דמר רבי יעקב בר אחא בשם רבי זעירא דרבי שמעון בן אלעזר היא דתני רבי שמעון בן אלעזר אומר מותר להשתמש על צדדי בהמה בשבת היא צדדי בהמה היא צדדי אילן איך את רואה עמוק כגבוה אבא בר רב חונה אמר באומר שביתתי תחתיו נתנו בראש הקנה או בראש הקונטס כל זמן שהוא תלוש ונעוץ אפילו גבוה מאה אמה ה"ז עירוב מפני שהוא תלוש ונעוץ הא אם אינו תלוש ונעוץ אין עירובו עירוב לית פליגא על שמואל דמר רב יהודה בשם שמואל תיפתר בשהיתה כירתו ארבעה א"ר מנא והוא שתהא טבלה נתונה בראשו תני ר' ליעזר אומר אם בשדה אבד אין עירובו עירוב אם בעיר אבד הרי זה עירוב אם בשדה אבד אין עירובו עירוב שאינו יכול להביאו דרך שביתה אם בעיר אבד הרי זה עירוב שהוא יכול להביאו דרך פטור יאות אמר רבי אלעזר מה טעמא דר' אמר רבי בא בריה דרב פפי דרבי מאיר היא דר' מאיר אמר אף פוחת הוא בתחילה ונוטל כלום א"ר מאיר לא בי"ט דילמא בשבת והכא בשבת אנן קיימין אמר רבי אבמרי דר' אליעזר בן יעקב היא דתנינן תמן ר' אליעזר בן יעקב אומר קושרין לפני בהמה בשביל שלא תצא היא קשירה היא נעילה הדא דתימר במגדל של אבן אבל במגדל של עץ נעשה כשובר את החביל לוכל ממנה גרוגרות
מתוך: ירושלמי עירובין ג ד (עריכה)
הלכה ד משנה
עריכהנתגלגל חוץ לתחום ונפל עליו גל או נשרף או תרומה ונטמאת מבעוד יום אינו עירוב משחשיכה הרי זה עירוב אם ספק ר' מאיר ורבי יהודה אומר הרי זה חמר גמל רבי יוסי ורבי שמעון אומר ספק העירוב כשר אמר רבי יוסי העיד אבטולס משם חמשה זקנים שספק העירוב כשר
הלכה ד גמרא
עריכהלא אמרו אלא וניטמאת ספק ניטמאת מבעוד יום ספק ניטמאת משחשיכה אבל אם היתה ספק טהורה ספק טמאה מערבין בה רבי שמואל בר נחמן בשם רבי יונתן אחר חזקות הלכו מתיבין רבי מאיר ורבי יודה לרבי יוסי ולר' שמעון אילו נאכל מבעוד יום שמא אינו אסור לעולם הוא בהיתירו עד שיודע לו שהוא אסור מתיבין רב יוסה ורבי שמעון לרבי מאיר ולרבי יודה אילו נאכל משחשיכה שמא אינו מותר לעולם הוא באיסורו עד שיודע לו שהוא מותר מהו ליתן לו אלפיים אמה מעירובו לביתו רבי בא בר ממל אמר נותנין לו רבי שמואל בר רב יצחק אמר אין נותנין לו רבי שמי אמר קומי רבי יוסה בשם רבי אחא מה פליגין כר' מאיר ברם כרבי יודא כל עמא מודיי שנותנין לו ולא דמי חמר וגמל דרבי מאיר לחמר וגמל דר' יודה חמר וגמל דר"מ בעירובו אינו שלא זכה לו עירובו לעקור את רגליו מבני עירו חמר וגמל דרבי יודה שנתן דעתו לעקור רגליו מבני עירו תמן תנינן ספיקו טהור ר' יוסי מטמא א"ר יונה לא טמא רבי יוסה אלא משום הוכח א"ר יונה ואפילו מקום אחר רבי יוסי מטמא מחלפא שיטתיה דרבי יוסה דרבי יוסה דתנינן א"ר יוסה העיד אבטולס בשם חמשה זקנים שספק העירוב כשר וכא את אמר הכין תמן בשם גרמיה ברם הכא בשם חמשה זקנים הוון בעי מימר מאן דמר תמן טהור אמר הכא מותר מאן דמר תמן טמא אמר הכא אסור ואפילו כמאן דמר תמן טמא מודי הוא הכא שהוא מותר א"ר חיננא כלום אינון פליגין תמן לא מדבריהן וספק דבריהן להקל ועירוב דבר תורה וספק דבר תור' להחמיר ועירוב דבר תורה רבי יונתן אמר קומי רבי חייה רובה בשם רבי שמעון בי רבי יוסי בן לקוניא לוקין על תחומי שבת דבר תורה א"ל רבי חייה רובה והלא אין בשבת אלא סקילה וכרת אמר ליה והכתיב (שמות יב) אל תאכלו ממנו נא א"ל מה כתיב לא אל כתיב א"ל והכתיב (שמות טז, כט) שבו איש תחתיו אל יצא איש ממקומו ביום השביעי א"ל מה כתיב לא אל כתיב אמר רבי יוסי בי רבי בון אף על פי כן זה עומד בשמועתו וזה עומד בשמועתו אמר רבי שמואל בר סיסרטא עירוב עשו אותו כספק חרש ר' ירמיה בעי עד כדון בקיים ואפילו נשרף א"ר יוסה קיימתיה כיי דמר ר' הושעיה הגיעוך סוף תחומי שבת שאינן מחוורין מדבר תורה רב מנא בעי גיחא לאלפיים אמה אינו מחוור ארבעת אלפים אמה מחוור הוא ר' שמעון בר כרסנא בשם ר' אחא אין לך מחוור מכולם אלא תחום שנים עשר מיל כמחנה ישראל
מתוך: ירושלמי עירובין ג ה (עריכה)
הלכה ה משנה
עריכהמתנה אדם על עירובו ואומר אם באו עכו"ם מן המזרח עירובי למערב ואם באו מן המערב עירובי למזרח אם באו מיכן ומיכן למקום שארצה אילך לא באו לא מיכן ולא מיכן הריני כבני עירי
הלכה ה גמרא
עריכהכיני מתניתא על ערוביו אמר ר' לעזר מאן תנא אם באו אם לא באו רבי מאיר היידן ר' מאיר חברייא אמרין רבי מאיר דקידושין דתני האומר לאשה הרי את מקודשת לי על מנת שירדו גשמים ירדו גשמים מקודשת ואם לאו אינה מקודשת רבי מאיר אומר בין ירדו בין לא ירדו מקודשת עד שיכפול תנאו הכל מודין שאם אמר לאשה הרי את מקודשת לי לאחר שירדו גשמים ירדו גשמים מקודשת ואם לאו אינה מקודשת ברם כרבנין בין שירדו בין שלא ירדו מקודשת רבי יוסה אמר רבי מאיר דעירובין דתנינן אם ספק רבי מאיר ורבי יודה אומר הרי זה חמר גמל רבי יוסי ורבי שמעון אומר ספק העירוב כשר אמר רבי יוסה לא אמר רבי מאיר אלא לחומרין א"ר מנא ויאות בעירובו אינו שלא זכה לו עירובו לעקור את רגליו מבני עירו והכא לראשון אינה מקודשת שלא ירדו גשמים ולשני אינה מקודשת שלא כפל הראשון את תנייו רבי חגיי בעא קומי רבי יוסה ההן אם לא כי לא חד הוא אמר שנייה היא שהיתה הארץ לפניהן והוא מבקש להוציאה מידן ור' יודה בן שלום ר' יודה בן פזי בשם ר' יוחנן ירדו לסימפון בשיטת ר"מ קדידושין ר' ירמיה ר' חיננא חברה דרבנן בעי ולמה כר"מ ואפילו כרבנן לית כן א"ר אבהו בשם ר' יוחנן סדר סימפון כך הוא אנא פלוני בר פלוני מקדש אותך אנת פלונית בת פלוני על מנת מיתן ליך מקמת פלוני ומיכנסיניך ביום פלוני אין אתא יום פלוני ולא כנסתיך לא יהוו לי עליך כלום ויימר על מנת שלא יכפול תנייו אילו לא כפל תנייו מי עקר קידושיו אמר רבי יוסה בי ר' בון בכל אתר אית ליה לרבי מאיר ממשמע לאו את שומע הין והכא לית ליה אמר רבי מתנייה על שם חומר הוא בעריות לא התנה נישמעינה מן הדא הרי שעירב בין שני תחומין מהלך בדרום כעירובו בצפון בצפון כעירובו בדרום מיצע את התחום אל יזוז ממקומו בהמה של שני שותפין עירב זה בצפון וזה בדרום מהלכת בדרום כעירובו של זה בצפון בצפון כעירובו של זה בדרום מיצעת את התחום אל תזוז ממקומה שחטוה רב אמר איברים יונקין זה מזה עולא בר ישמעאל אמר אין איברים יונקין זה מזה מודה רב בחבית שהוא חלקו משעה הראשונה כיני מתניתא באו עכו"ם מיכן ומיכן לא באו עכו"ם לא מיכן ולא מיכן באו עכו"ם מן המזרח עירובו למערב אית תניי תני במזרח מאן דמר במזרח באילין טקסיווט מאן דמר במערב באילין רומאי
מתוך: ירושלמי עירובין ג ו (עריכה)
הלכה ו משנה
עריכהאם בא חכם מן המזרח עירובי למזרח בא מן המערב עירובי למערב בא מיכן ומיכן למקום שארצה אלך לא בא לא מיכן ולא מיכן הריני כבני עירי ר' יהודה אומר אם היה אחד מהן רבו ילך אצל רבו שניהן רבותיו למקום שירצה ילך
הלכה ו גמרא
עריכהאית תניי תני במערב מאן דמר במזרח באילין חכימי' מאן דמר במערב ברגיל
מתוך: ירושלמי עירובין ג ז (עריכה)
הלכה ז משנה
עריכהרבי אליעזר אומר יום טוב שהוא סמוך לשבת בין מלפניה בין מלאחריה מערב אדם שני עירובין ואומר עירובי הראשון למזרח והשני למערב הראשון למערב והשני למזרח עירובי הראשון והשני כבני עירי השני והראשון כבני עירי וחכמים אומרים מערב לרוח אחת או אינו מערב כל עיקר או מערב לשני ימים או אינו מערב כל עיקר כיצד יעשה מוליכו בראשון ויחשיך עליו ונוטלו ובא לו ובשני מחשיך עליו ואוכלו ובא לו נמצא משתכר בהליכתו ומשתכר בעירובו נאכל בראשון עירוב לראשון ואינו עירוב לשני אמר להן ר' אליעזר מודין אתם לי שהן שתי קדושות
הלכה ז גמרא
עריכהוחכ"א מערב לרוח א' כיני מתני' או מערב לרוח אחת לשני ימים או אינו מערב כל עיקר מודה ר"א שאינו מערב חצי יום בדרום וחצי יום בצפון חצי יום בדרום וחצי יום בצפון לבני עירו אמרו לו כשם שלא חלקת לנו יום א' כך לא תחלוק לנו שני ימים ושוין שלא יתננו בסל א"ר בא שמא שכח ויאכלנו נתן בסל מוליך את הסל לשם אכל את אחד מהן מבעוד יום הרי זה חמר גמל תמן תנינן לגין שהיא טבול יום מן החבית מעשר טובל אם אמר הרי זה תרומת מעשר משתחשך הרי זו תרומת מעשר אם אמר הרי זה עירוב לא אמר כלום ר' יונה אמר ר' חמא בר עקיבה מקשי מתניתא דלא כר' אליעזר דרבי אליעזר אמר אין מערבין לאדם משתחשך רבי ירמיה בשם רבי זעירא דברי הכל היא תמן ברם הכא מבחול הוא קנה לו שביתה לשני ימים רבי חגיי בעי היה עומד בחמישי בשבת ואמר תקנה ליש ביתה בשבת על דעתיה דרבי אליעזר קנה על דעתיה דרב לא קנה אמר רבי יוסה ולמה אין מערבין לאדם מיום טוב לשבת שכן מערבין לאדם מערב לשבת ברם הכא הואיל והוא ראוי לערב מערב שבת לשבת מערב אפילו בחמישי בשבת אמר להן ר"א אי אתם מודין לי שאם עירב בככר בראשון שהוא מערב בככר בשני שאם אכלו בראשון שהוא עירוב לראשון ואינו עירוב לשני הוי שתי קדושות הן ואינון מתיבון ליה אי אתה מודה לנו שאין מערבין לאדם בתחילה בי"ט הוי קדושה אחת היא
מתוך: ירושלמי עירובין ג ח (עריכה)
הלכה ח משנה
עריכהרבי יודה אומר ראש השנה שהיה ירא שמא תתעבר מערב אדם שני עירובין ואומר עירובי הראשון למזרח והשני למערב הראשון למערב והשני למזרח עירובי הראשון והשני כבני עירי השני והראשון כבני עירי ולא הודו לו חכמים
הלכה ח גמרא
עריכהדאיתפלגון שירי פתילה שירי מדורה שירי שמן שכבו בשבת מהו להדליקה בי"ט רב ורבי חנינא תריהון אמרין אסור ר"י אמר מותר א"ר מנא קומי ר' יודן מכפלה פתילה גבי ביצה א"ל מן מה דנן חמיין רבנן מדמי לה הדא אמרה היא הדא היא הדא משום ד' זקנים אמרו הנאכל עירובו בראשון הרי הוא כבני עירו בשני ר' חונה בשם רב הלכה כד' זקנים רב חסדא בעא מחלפא שיטתיה דרב תמן איעבד לה שתי קדושות וכא איעבד לה קדושה אחת דאיתפלגון שירי פתילה שירי מדורה שירי שמן שכבו בשבת מהו להדליקה בי"ט רב ור' חנינה תריהון אמרין אסור ר"י אמר מותר א"ר מנא קומי ר' יודן מכפלה פתילה גבי ביצה א"ל מן מה דנן חמיי רבנין מדמי לה הדא אמרה אי אידא אי אידא ר' אחא אמר לה מן אולפן רבי יוסי אמר לה מן דיעה כד' זקנים כר"א אמר רבי מנא קומי רבי יוסה ר"מ ור' יודה אין הלכה כר' יודה בארבעה זקנים כר"א מה אין תמן שלא זכה עירוב לא הייתי אומר שיעקור את רגליו מבני עירו כאן שזכה לו עירובו לא כל שכן עירב בככר בראשון מערב בככר בשני ובלבד באותו הככר עירב ברגלו בראשון מערב ברגליו בשני עירב ברגליו מערב בככר בככר לא יערב ברגליו היך מה דאת אמר תמן ברגליו לא יערב בככר ודכוותה בככר לא יערב ברגליו להקל לעני שאין לו ככר היך מה דאת אמר תמן ברגליו לא יערב בככר ודכוותה בככר לא יערב ברגליו להקל לעשות שלא יצא ויערב ברגליו היך מה דאת אמר תמן ברגליו לא יערב בככר ודכוותה בככר לא יערב ברגליו רבי אבין בשם רבנין דתמן עשו אותו כהולך לעירו
מתוך: ירושלמי עירובין ג ט (עריכה)
הלכה ט משנה
עריכהועוד א"ר יהודה מתנה אדם על הכלכלה ביום טוב הראשון ואוכלה בשני וכן ביצה שנולדה בראשון תאכל בשני ולא הודו לו חכמים
הלכה ט גמרא
עריכהואומר אם יום טוב היום יבטלו דברי ויקרא שם למעשרותיו ואינו אוכלן ובשני קורא שם למעשרותיו ואוכלן מחלפה שיטתיה דרב תמן איעבד לה קדושה אחת וכא איעבד לה שתי קדושות תמן קדושה אחת ארוכה היא ברם הכא אחת קודש ואחת חול מחלפה שיטתיה דרבנן תמן עבדין לה שתי קדושות וכא אינון עבדין ליה קדושה אחת תמן יו"ט אצל שבת כחול אצל שבת ברם הכא שניהן שוין מודין חכמים לר' יודה בשני ימים טובים של ראש השנה שהן מתקנת נביאים הראשונים ר' בא ר' חייה בשם ר' יוחנן (שיר השירים א) בני אמי נחרו בי וגו' מי גרם לי להיות נוטרה את הכרמים על שם כרמי שלי לא נטרתי מי גרם לי להיות משמרת שני ימים בסוריא על שלא שמרתי יום אחד בארץ סבורה הייתי שאני מקבלת שכר על שנים ואיני מקבלת שכר אלא על אחת מי גרם לי להפריש שתי חלות בסוריא על שלא הפרשתי חלה אחת בארץ סבורה הייתי שאני מקבלת שכר על שתים ואיני מקבלת שכר אלא על אחת ר' יוחנן קרי עליהון (יחזקאל כ) וגם אני נתתי להם חוקים לא טובים ר' אבהו אזל לאלכסנדריאה ואטעינון לולבין בשובתא שמע ר' מימר מן מי יכול להון רבי אבהו בכל שתא ר' יוסי מישלח כתיב להון אף על פי שכתבו לכם סדרי מועדות אל תשנו מנהג אבותיכם נוחי נפש
מתוך: ירושלמי עירובין ג י (עריכה)
הלכה י משנה
עריכהר' דוסא בן ארכינס אומר העובר לפני התיבה בי"ט של ראש השנה אומר החליצנו ה' אלהינו את יום ראש החדש הזה אם היום אם למחר ולמחר הוא אומר אם היום אם לאמש ולא הודו לו חכמי'
הלכה י גמרא
עריכהמפני שאמר אם היום אם אמש או ייבא כיי דמר ר' יעקב בר אחא בשם ר' יסא העובר לפני תיבה ביו"ט של ר"ה אינו צריך להזכיר ראש חדש אוף הכא כן