ירושלמי סנהדרין ז ז
<< | ירושלמי · מסכת סנהדרין · פרק ז · הלכה ז | >>
הקטע המקביל ב:
משנה · ירושלמי · בבלי
דפים מכל רחבי ויקיטקסט שמקשרים לעמוד זה
הלכה ז משנה
עריכההבא על הזכר ועל הבהמה והאשה המביאה את הבהמה אם אדם חטא בהמה מה חטאת אלא לפי שבאת לאדם תקלה על ידיה לפיכך אמר הכתוב תיסקל דבר אחר שלא תהא הבהמה עוברת בשוק ויאמרו זו היא שנסקל איש פלוני על ידיה
הלכה ז גמרא
עריכהאזהרה לבא על הזכר מניין ואת זכר לא תשכב משכבי אשה כרת מניין כי כל אשר יעשה מכל התועבות האלה ונכרתו וגו עונש מניין ואיש אשר ישכב את זכר משכבי אשה תועבה עשו שניהם מות יומתו דמיהם בם את יליף דמיהם בם מדמיהם בם עד כדון לשוכב לנשכב מניין ואת זכר לא תשכב משכבי אשה קרי ביה לא תישכב עד כדון כר עקיבה כר ישמעאל לא יהי קדש מבני ישראל כרת לנשכב כר ישמעאל מניין ר ירמיה בשם ר אבהו נאמר כאן קדש ונאמר להלן וגם קדש היה בארץ את למד קדש מקדש וקדש מתועבה ר חייה בר אדא בשם רבי חנינה תועבה מתועבה א"ר יוסי בי ר בון מתניתא אמרה כן תועבה עשו שניהם שניהם בסקילה שניהם באזהרה שניהן בהכרת אזהרה לבא על הבהמה מניין ובכל בהמה לא תתן שכבתך לטמאה בה כרת מניין כי כל אשר יעשה מכל התועבות האלה ונכרתו וגו עונש מניין ואיש אשר יתן שכבתו בבהמה מות יומת את יליף דמיהם בם מדמיהם בם עד כדון כר"ע כר ישמעאל ר ישמעאל מן אתריה ור עקיבה מן אתריה כרת לנשכב על דר ישמעאל לית משכח עונד לנשכב בין על דר ישמעאל בין על דר עקיבה לית משכח וכתיב זובח לאלהים יחרם מה זה בסקילה וכרת אף זה בסקילה וכרת מה מפקא מביניהון שכב את הזכר ונשכב ממנו על דעתיה דרבי ישמעאל אינו חייב אלא אחת על דעתיה דר עקיבה חייב שתים שכב את הבהמה ונשכב הימנה בין על דעתיה דר עקיבה בין על דעתיה דר ישמעאל חייב שתים שכב את הזכר ואת הבהמה חייב שתים נשכב מן הזכר ומן הבהמה חייב שתים שכב שני זכרים כאחת מאחר שמתחייבין על ידו שנים חייב שתים תני הזכר לא עשה בו את הקטן כגדול והבהמה עשה בה את הקטנה כגדולה אמר רבי לעזר לעולם אינו מתחייב עליה עד שתהא בת שלש שנים ויום אחד רבי בון בר חייה בעא מרבי זעירא מה ראה רבי ישמעאל ורבי עקיבה ליחלק בזכר ובבהמה ובשאר כל העריות לא נחלקו אמר ליה שבכל העריות כתוב בהן שאר בשר ואילו אין כתוב בהן שאר בשר התיבון הרי נדה אין כתיב בה שאר בשר ונחלקו עליה ר ירמיה בשם ר אבהו מכיון דכתיב קריבה קריבה כמי שכולהם כאן וכולהם כאן ר חייה בר אדא בשם רבי חנינא ואל אשה בנדת טומאתה לא תקרב לגלות ערותה א"ר יוסי בי ר בון היא בל תקרב היא בל תגלה אזהרה לאשה המביאה את הבהמה עליה מניין ואשה לא תעמד לפני בהמה לרבעה תבל היא כרת מניין כי כל אשר יעשה מכל התועבות האלה ונכרתו עונש מניין ואשה אשר תעמד לפני בהמה לרבעה אותה והרגת את האשה ואת הבהמה מות יומתו דמיהם בם את יליף הריגה מהריגה סקילה מסקילה ודמיהם בם מדמיהם בם רבי בא בר ממל בעי הגע עצמך שבא עליה שוגג הרי היא נסקלת על ידיו והוא פטור ר שמעון בעי הגע עצמך שחרש בשבת הרי הוא נסקל על ידה והיא פטורה לית לך אלא כהדא דמר ר שמואל בר רב יצחק כספם וזהבם עשו להם עצבים למען יכרתון אין כתיב כאן אלא למען יכרת כאינש דמר שחוק טימייה דפלן דאפיק בריה לעבדא בישא