ירושלמי סנהדרין ב ב

<< | ירושלמי · מסכת סנהדרין · פרק ב · הלכה ב | >>

הקטע המקביל ב: משנה · ירושלמי · בבלי
דפים מכל רחבי ויקיטקסט שמקשרים לעמוד זה

הלכה ב משנה

וכשהוא מנחם את אחרים דרך כל העם עוברין בזה אחר זה והממונה ממצעו בינו לבין העם כשהוא מתנחם מאחרים כל העם אומרים לו אני כפרתו והוא אומר להן תתברכו מן השמים וכמשברין אותו כל העם מסובין על הארץ והוא מיסב על הספסל

הלכה ב גמרא

הדא אמרה ספסל אין בו משום כפיית המיטה כהן גדול חייב בכפיית המיטה תני אין מוציאין את המת סמוך לקרית שמע אלא אם כן הקדימו שעה אחת או איחרו שעה אחת כדי שיקראו ויתפלל והתנינן קברו את המת וחזרו תיפתר באינון דהוון סברין דאית בה ענה ולית בה ענה תני ההספד וכל העסוקין בהספד מפסיקין לקרית שמע ולא לתפילה מעשה היה והפסיקו רבותינו לקרית שמע ולתפילה והתנינן אם יכולין להתחיל ולגמור מתני ביום ראשון מה דתני ביום שני א"ר שמואל בר אבדומא זה שנכנס לכנסת ומצאן עומדין לתפילה אם יודע שיכול לגמור עד שלא יתחיל שליח ציבור לענות אמן יתפלל ואם לאו אל יתפלל באי זה אמן אמרו תרין אמורין חד אמר של האל הקדוש וחד אמר של שומע תפילה בחול תני ר יהודה אומר היו כולן עומדין בשורה משום כבוד חייבין משום אבל פטורין ירדו לספד הרואין פנים פטורין ושאין רואין פנים חייבין והדא דתנינן כשמנחם אחרים כל העם עוברין זה אחר זה והממונה ממצעו בינו לבין העם כמשנה הראשונה והא דתנינן הפנימין פטורין והחיצונין חייבין כמשנה הראשונה א"ר חנינה בראשונה היו משפחות עומדות והאבילין עוברין משרבת תחרות בציפרין התקין ר יוסי שיהו משפחות עוברות והאבילים עומדין אמר ר שמואל דסופפתא חזרו הדברים ליושנן