ירושלמי סנהדרין א ג


<< | ירושלמי · מסכת סנהדרין · פרק א · הלכה ג | >>

הקטע המקביל ב: משנה · ירושלמי · בבלי
דפים מכל רחבי ויקיטקסט שמקשרים לעמוד זה


הלכה ג משנה

עריכה

אין דנין לא את השבט ולא את נביא השקר ולא את כהן גדול אלא בבית דין של שבעים ואחד ואין מוציאין למלחמת הרשות אלא על פי ב"ד של שבעים ואחד ואין מוסיפין על העיר ועל העזרות אלא על פי בית דין של שבעים ואחד ואין עושין סנהדריות לשבטים אלא בבית דין של שבעים ואחד ואין עושין עיר הנדחת אלא בבית דין של שבעים ואחד אין עושין עיר נדחת בספר ולא שלש עיר נדחת אבל עושין אחת או שתים

הלכה ג גמרא

עריכה

איתא חמי שנים אין דנים לא כל שכן שבט אמר רבי מתניה בנשיא שבטים היא מתניתא אמר ר ליעזר בחורש שבין שני שבטים היא מתניתא אמר ר זירא נאמר כאן זדון ונאמר להלן זדון בזדון דברו הנביא מה זדון שנאמר להלן בנביא השקר הכתוב מדבר אף זדון שנאמר כאן בנביא השקר הכתוב מדבר אמר ר חזקיה נאמר כאן דיבר ונאמר להלן אשר ידבר הנביא בשם ה מה דיבר שנא להלן בנביא השקר הכתוב מדבר אף דיבר שנא כאן בנביא השקר הכתוב מדבר פיסקא אין מוציאין למלחמת הרשות אלא על פי בית דין של שבעים ואחד וכו ר יהודה אומר בתחילה ויעל דוד בדבר גד זה מלך ונביא ויחל שלמה לבנות את בית ה אלהי ישראל בהר המוריה אשר נראה אלו אורים ותומים לדוד אביהו זה סנהדרין שאל אביך ויגדך זקיניך ויאמרו לך השיר וילך אחריהם הושעיה וחצי שרי יהודה תודות ואעמידה שתי תודות גדולות ותהלוכות לימין מעל החומה לשער האשפות אמר רבי שמואל בר יודן מה כתיב מהלכות לא תהלוכות אלא בניטלות על ידי אחר רב הונא בר חייה בשם רב מייתי לה דבר תורה ככל אשר אני מראה אותך את תבנית המשכן ואת כל כליו וכן תעשו כן תעשו לדורות משה זה מלך ונביא אהרן אילו אורים ותומים אספה לי שבעים איש מזקני ישראל זה סנהדרין שאל אביך ויגדך וגו השיר וילך אחריהם הושעיה וחצי שרי יהודה תודות ואעמידה שתי תודות גדולות ותהלוכות לימין מעל לחומה לשער האשפה אמר רבי שמואל בר יודן מה כתיב מהלכות לא תהלוכות אלא בניטלות ע"י אחר כיצד היו מהלכות ר חייה רבה ורבי שמעון בר רבי חד אמר זו כנגד זו וחרנה אמר זו אחר זו ושניהן מקרא אחד דורשין והתודה השנית ההולכת למול ואני אחריה מאן דמר זו כנגד זו והוא יושב ממולי ומאן דמר זו אחר זו ומלק את ראשו ממול ערפו ומאן דמר זו כנגד זו נמצא כל מקום ומקום מתכפר בתודה אחת ומאן דמר זו אחר זו נמצא כל מקום ומקום מתכפר בשתי תודות מאן דמר זו אחר זו יאות דתנינן הפנימית נאכלת והחיצונה נשרפת ומאן דמר זו כנגד זו אי זו היא הפנימית זו שסמוכה לבית ר יסא בשם רבי יוחנן על פי נביא נאכלת אמר ר זירא תניי תמן נביא יש כאן אורים ותומים למה אני צריך אשכח תני ר יהודה אומר צריך אורים ותומים א"ר אבהו אתפלגון רבי יוחנן וריש לקיש חד אמר בונין ואחר כך מקדישין וחרנה אמר מקדישין ואחר כך בונין מאן דמר בונין ואחר כך מקדישין אין רואין את המחיצות כילו הן עולות ביקשו להוסיף על היכל במה מוסיפין בשתי הלחם ומקדישין ביום טוב אלא בלחם הפנים ומקדישין בשבת אלא בלילה ומקדישין בלילה א"ר יוסי בי רבי בון במנחת מאפה ניחא בעלייתן מן הגולה שהקריבו ואח"כ קידשו בהכנסתן לארץ במה קידשו אמר רבי יוסי בי ר בון בשתי תודות הבאות מגוב וגבעון אבא שאול אומר שתי ביצים היו שם התחתונה והעליונה אין קדושתה גמורה התחתונה נתקדשה בכולן והעליונה בעלייתן מן הגולה לא במלך ולא באורים ותומים לפיכך התחתונה עם הארץ אוכלין שם קדשים קלין ומעשר שני וחברים אוכלים שם קדשים קלין אבל לא מעשר שני והעליונה עם הארץ אוכלין שם קדשים קלין אבל לא מעשר שני וחבירים אוכלין שם קדשים קלין ומעשר שני מפני מה לא קידשוה מפני שהיתה תורפת ירושלים שם והיתה יכולה ליכבש משם ואין עושין סנהדריות לשבטים תלמוד לומר לשבטיך ושפטו את העם אין עושין עיר הנידחת רבן יוחנן בשם ר הושעיה תלתא אמורין חד אמר אחת עושין שתים אין עושין וחרנה אמר הסמוכות עושין המפוזרות אין עושין וחרנה אמר מפוזרות אין עושין כל עיקר שמא יפוצו עובדי כוכבים ויבואו לארץ ישראל ואית דבעי מימר שמא יפוצו האויבים ויבואו לידי קרחה