פתיחת התפריט הראשי

<< | ירושלמי · מסכת סוכה · פרק ה · הלכה ג | >>

הקטע המקביל ב: משנה · ירושלמי · בבלי


דף כג עמוד בעריכה

מתניתין   מבלאי מכנסי כהנים ומהמייניהן היו מפקיעין ובהן היו מדליקין לא היתה חצר בירושלים שלא היתה מאירה מאור בית השואבה:

גמרא  תני מבלאי מכנסי כ"ג היו מדליקין את הנרות שבפנים ומבלאי מכנסי כהן הדיוט היו מדליקין את הנרות שבחוץ.  א"ר שמואל בר רב יצחק כתיב (שמות, כז) להעלות נר תמיד שיערו לומר אין לך עושה שלהבת אלא פשתן בלבד.  מהו מפקיעין תירגם רבי חגיי קומי רבי יוסה מפשילים.  תני לא היה חצר בירושלם שלא היתה מאירה מאור בית השואבה.  תני יכולה אשה לבור חיטיה לאור המערכה.  ולא היו מועלות.  לאו.  דאמר רבי יהושע בן לוי הריח והמראה והקול אין בהן מעילה.  ששה קולות היו נשמעים מיריחו.  מיריחו היו שומעין קול שער הגדול שנפתח מיריחו היו שומעין קול המגריפה מיריחו היו שומעין קול העץ שעשה בן קטין מוכני לכיור מיריחו היו שומעין קול גבי כרוז מיריחו היו שומעין קול החליל מיריחו היו שומעין קול הצילצל ויש אומרים אף קולו של כהן גדולב שעה שהוא

דף כד עמוד אעריכה

מזכיר את השם ביום הכיפורים.  מיריחו היו מריחין ריח פיטום הקטורת.  א"ר לעזר בן דלגוי עזים היו לבית אבא בהרי אכוור והיו מתעטשות מריח פיטום הקטורת: