ירושלמי נדרים א א

<< | ירושלמי · מסכת נדרים · פרק א · הלכה א | >>

הקטע המקביל ב: משנה · ירושלמי · בבלי


משנהעריכה

כל כינויי נדרים כנדרים חרמים כחרמים שבועת כשבועות נזירות כנזירות האומר לחבירו מודר אני ממך מופרש אני ממך מרוחק אני ממך שאיני אוכל לך שאיני טועם לך אסור מנודה אני לך ר' עקיבא היה חוכך בזה להחמיר כנדרי רשעים נדר בנזיר בקרבן ובשבועה כנדרי כשרים לא אמר כלום כנדבותם נדר בנזיר ובקרבן:

גמראעריכה

כתיב איש כי ידר מה ת"ל נדר אלא מיכן שכינוי נדרים כנדרים או השבע מה ת"ל שבועה אלא מיכן שכינויי שבועות כשבועות אך כל חרם מה ת"ל יחרים אלא מיכן שכינויי חרמים כחרמים נדר נזיר מה ת"ל להזיר אלא מיכן שכינויי נזירות כנזירות עד כדון כר' עקיבא דאמר לשונות ריבויין הן כר' ישמעאל דאמר לשונות כפולין הן והתורה דיברה כדרכה הלוך הלכת נכסף נכספת גונב גונבתי מנלן איש כי ידר נדר ליי' או השבע שבועה לאסור אסר על נפשו לא יחל דברו מה ת"ל ככל היוצא מפיו יעשה אלא מיכן שכינויי נדרים כנדרים וכינויי שבועה כשבועה ומניין שכינויי נזירות כנזירות נדר נדר מה נדר שנאמר להלן כינויי שבועה כשבועה אף נדר שנאמר כאן כינוי נזירות כנזירות מה מקיים ר' עקיבה ככל היוצא מפיו יעשה מיכן לנדר שבטל מקצתו בטל כולו. ולית ליה לר' ישמעהאל כן כולה מן תמן אית ליה מיכן שכינויי נדרים כנדרים וכינויי שבועות כשבועות. אית ליה מיכן לנדר שבטל מקצתו מבטל כולו מה מקיים ר' ישמעאל נדר נזיר להזיר מיכן שאדם קובע עליו נזירות בתוך נזירותו

ולית לרבי עקיבה כן אית ליה כולה מתמן אית ליה מיכן שאדם קובע עליו נזירות בתוך נזירותו והלא הערכין והחרמין והתמורות והקדישות בפרשה היו ולא תנינן כינויי ערכין וכינוי תמורות והקדשות ואילו תנינן מה הוינן מיתני ערפין ערצין ערקין תמופה תמרנה תמוקה הנדר הגזר הגרם ניחא כמאן דאמר סתם חרמים לבדק הבית ברם כמאן דאמר סתם חרמים לכהנים ולמה לא תנינן כינויי תרומה ואילין תנינן מה הוינן מיתני תרופה תרוצה תרוקה ר' יעקב בר אחא אמר איתפלגון ר' יוחנן ור' אלעזר דר' יוחנן אמר לוקין על האיסרות ר' אלעזר אומר אין לוקין א"ר יעקב בר אחא כך משיב ר' יוחנן את ר' אלעזר על דעתך דאת אמר אין לוקין על האיסרות והא תנינן המודר הנייה מחבירו ונכנס לבקרו לא יכנס א"ר ירמיה שנייה היא תמן מפני דרכי שלום ר' יוסי בעי אם מפני דרכי שלום אפילו בשבועות יהא מותר ותנינן נדרים אסור ושבועות מותר אי זה איסור ככר זה עלי כיום שמת בו אבא כיום שנהרג בו פלוני כיום שראיתי ירושלים חריבה זהו איסר שאמרה התורה ר' בא בשם רבי יוחנן ורב תריהון אמרין והוא שיהא נדור באותו היום ר' יוסי בעי אם בשיהא נדור באותו היום למה לי איסר וימר כאותו היום איסר זו שבועה מבטא זו שבועה אם אומר את איסר זו שבועה חייב על זה בפני עצמו ועל זה בפני עצמו איסר זו שבועה ותמר אם אומר את כן א"ר אלעזר תרין תניין אינון א"ר ירמיה חד תניי הוא אמרו בלשון נדר את תופסו בלשון נדר אמרו בלשון שבועה את תופסו בלשון שבועה

אסר הרי הוא על ידי את תופסו בלשון נדר אסר ואיני טועמו את תופסו במקום שבועה אם אומר את אסר מין שבועה חייב על כל איסר ואיסר ועל כל שבועה ושבועה אמר רבי יוסי לא אתייא אלא בחמשה ככרין אבל בככר א' מכיון שהזכיר עליו שבועה עשאו כנגילה מיכן ואילך כמחייל שבועות על האיסרין ואין שבועות חלות על האסרין אמר רבי חנניה אפי' בככר אחד אתייא היא כהדא דתני זה חומר לשעבר מלבא שאם אמר לא אכלתי לא אכלתי חב על כל א' וא' לא אוכל לא אוכל אינו חב אלא אחת אם אומר את אין אסר מין שבועה חב על זה בפני עצמו ועל זה בפני עצמו אמר ר' יודן והוא שהזכיר נדר ואחר כך הזכיר שבועה אבל אם הזכיר שבועה ואח"כ הזכיר נדר נדרין חלין על האיסרין ואין שבועות חלות עלה איסרין ר' יוסי פתר (במדבר ל) לאסור אסר הרי הוא עלי אסור הרי עליו אסור אסור שבועה הרי הוא עלי אסור הרי עליו בשבועה אסור א"ר יודן בנדרים אסור ובשבועות מותר אסר הרי עלי אסר הרי עליו אסר אסור שבועה הרי עלי אסור שבועה הרי עליו מותר מודר אני ממך ר' יוסי בן חנינה אמר שניהן אסורין זה בזה כמאן דאמר ואנא מינך אמר הככר הזה נדור ממני ואנא מינה הריני נדור מככר זה והוא ממני היא הימך היא ממך אמר היא הרי אני לך היא הרי אני עליך היא הרי את לי היא הרי את עלי תני כלוי אני ממך פרוש אני ממך רבי ירמיה בעי ולמה לא תנינן נטול אמר ר' יוסי ותניתה בסופה ונטולה אני מן היהודים שאיני אוכל לך שאיני טועם לך רבי לעזר בשם ר' הושעיה תופשין אותו משם יד לקרבן ר' בון בר חייה בעי אם אמר לא אוכל לך תופשין אותו משם יד לשבועה א"ר יוסה

אורחיה דבר נשא מימר קנתה דכולכה דילמא כולכה דקנתה:

מנודה אני לך ר' עקיבה היה חוכך בזה להחמיר לוסר את כל נכסיו כמה דאת אמר יחרם כל רכושו והוא יבדל מקהל הגולה מה עבדין לה רבנן חומר הוא בנידוי ב"ד:

כנדרי רשעים נדר בנזיר בקרבן ובשבועה שמואל אמר לצדדין היא מתני' או בנזיר או בקרבן או בשבועה ר' זעירא אמר נזיר בשלשתן א"ר אבין מאן דבעי מיפתור הדא דר' זעירא כיני היה לפניו אשכול אחד ובא אחד ואמר הריני נזיר ממנו הרי זה נזיר ובא אחר ואמר הרי עלי קרבן הרי עליו קרבן ובא אחר ואמר הרי עלי שבועה הרי עליו שבועה ובא אחר ואמר מה שאמרו שלשתן עלי לא נמצא זה נדור בנזיר ובקרבן ובשבועה תני וכנדבותם לא אמר כלום הדא אמרה שהרשעים מתנדבין מכיון שהתנדב אין זה רשע מתני' דר' יודן דתני בשם ר' יודן טוב אשר לא תדור משתדור ולא תשלם טוב מזה ומזה שלא תדור ר"מ אומר טוב אשר לא תדור משתדור ולא תשלם טוב מזה ומזה נודר ומשלם וכן הוא אומר נדרו ושלמו לאלהיכם כיצד הוא עושה על נדבה מביא כבשתו לעזרה ואומר הרי זה עולה ר' אבין אמר ר' יהודה פתח אילו הייתי יודע שהנודר נקרא רשע נודר הייתה אמר ר' ינאי מוקש אדם ילע קודם ואחר נדרים לבקר התחיל לנדרו פינקסתו נפתחת ד"א מוקש אדם ילע קודש ואחר נדרים לבקר איחור נדרים איחר אדם את נדרו פינקסו נפתחת מעשה באחד שאמר הרי עלי עולה ושהא להביאה ושקעה ספינתו בים:

כנדרי כשירים לא אמר כלום הדא אמרה שהכשירים נודרין ומכיון

שנדר אין זה כשר מתניתא דר' יודה דתני בשם רבי יודה חסידים הראשונים מתאוין להביא קרבן חטאת לא היה המקום מספיק בידם חט והיו נודרים בנזיר בשביל להביא קרבן חטאת ר"ש אומר חוטאים היו שהיו נודרים בנזיר שנא' וכפר עליו מאשר חטא על הנפש חט זה על נפשו שמנע עצמו מן היין ואתייא דשמעון הצדיק כר"ש דתני אמר שמעון הצדיק מימי לא אכלתי אשם נזיר אלא אחד פעם אחד עלה אלי אדם אחד מדרום וראיתיו אדמוני עם יפה עינים וטוב רואי וקווצותיו מסודרות תילי תילים ואמרתי לו בני מה ראיתה להשחית את השיער הנאה הזה ונם לי רבי רועה הייתי בעירי והלכתי למלאות את השאוב מים וראיתי את הבובייה שלי בתוך המים ופחז יצרי עלי וביקש לאבדיני מן העולם אמרתי לו רשע אתה מפחז בדבר שאינו שלך עלי להקדישך לשמים והרכנתיו בראשי ואמרתי לו בני כמותך ירבו עושי רצון המקום בישראל עליך הכתוב אומר איש או אשה כי יפליא לנדר נדר נזיר להזיר ליי' ר' מנא בעי למה לי כשמעון הצדיק אפילו כר"ש לא אכל שמעון הצדיק חטאת חלב מימיו לא אכל שמעון הצדיק חטאת דם מימיו סבר שמעון הצדיק בני אדם מתוך הקפידה הם נודרין מכיון שנודרין מתוך הקפדה סופו לתהות מכיון שהוא תוהא נעשו קרבנותיו כשוחט חולין בעזרה וזה מתוך ישוב נדר ופיו ולבו שווין:

[קטגוריה:ירושלמי מסכת נדרים|א א]]