פתיחת התפריט הראשי

<< | ירושלמי · מסכת נדרים · פרק יא · הלכה יב | >>

הקטע המקביל ב: משנה · ירושלמי · בבלי


הלכה יב משנהעריכה

בראשונה היו אומרי' שלש נשים יוצאות ונוטלות כתוב' האומרת טמאה אני לך שמים ביני לבינך ונטולה אני מן היהודים חזרו לומר שלא תהא אשה נותנת עיניה באחר ומקלקלת על בעלה האומרת טמאה אני לך תביא ראייה לדבריה שמים ביני לבינך יעשו דרך בקשה ונטולה אני מן היהודים יפר חלקו ומשמשתו ותהא נטולה מן היהודים

הלכה יב גמראעריכה

הא לא הביאה ראייה לדבריה פשיטא שהיא מותרת לביתה אמר רבי הילא לא מסתברא אם היה חבר יחוש ואם היה כהן שהיא אסורה לוכל בתרומה אתא עובדא קומי רבי חנניה חברין דרבנין והתירה לוכל בתרומה אמר רבי חגיי אבא ידע רישא וסיפא איסטרטיות נכנסו לעיר ובאה אשה ואמרה איסטרטיות חבקני והטיל שכבת זרע בין ברכיי והתירה לוכל בתרומה אתא עובדא קומי רבי יצחק בר טבליי באשה אחת שאמרה הביאם שלי פיתני אמר לה אין הביאם אסור ואסרה הכא את אמר ואסרה הכא את אמר והתירה תמן באת לוסר עצמה והתירה ברם הכא באת להתיר עצמה ואסרה שמים ביני לבינך כמא דשמיא רחיקין מן ארעא כן תהא האי איתתא רחיקא מן ההוא גברא יעשו דרך בקשה אמר רב הונא יעשו סעודה והן מתרגלין לבוא דרך סעודה תני כלוי אני ממך פרוש אני ממך רבי ירמיה בעי ולמה לא תנינן נטול אמר רבי יוסה תניתה בסופא ונטולה אני מן היהודים נתגרשה תלך ותידבק בערביים שחשקה נפשה בהם תני האשה שנדרה בנזיר ושמע בעלה ולא היפר לה רבי מאיר ורבי יהודא אומרים הוא נותן אצבעו בין שיניה שכן אם רצה להפר מיפר אמר אי איפשי שתהא נזירה יוציא ויתן כתובה ר' יוסי ורבי שמעון אומרין היא נתנה אצבעה בין שיניה שכן אם רצה להקם מוקם או שאמרה איפשר שאהא נזירה תצא שלא בכתובתה [כמשנה ראשונה] דל כן מה כן א"ר מאיר ורבי יהודה כמשנה ואפילו כמשנה האחרונה מפני מה אינו מיפר לה רבי יוסי ור' שמעון כמשנה האחרונה ואפילו תימא כמשנה ראשונה מפני מה נדרה