פתיחת התפריט הראשי

<< | ירושלמי · מסכת נדרים · פרק יא · הלכה ד | >>

הקטע המקביל ב: משנה · ירושלמי · בבלי


הלכה ד משנהעריכה

קונם שאיני עושה על פי אבא ועל פי אביך ועל פי אחי ועל פי אחיך אינו יכול להפר שאיני עושה על פיך אינו צריך להפר רבי עקיבה אומר יפר שמא תעדיף עליו יותר מן הראוי לו רבי יוחנן בן נורי אומר יפר שמא יגרשנה ותהא אסורה לחזור לו

הלכה ד גמראעריכה

תמן תנינן המקדיש מעשה ידי אשתו הרי זו עושה ואוכלת המותר ר' מאיר אומר הקדש רבי יוחנן הסנדלר אומר חולין רבי שמעון בן לקיש אומר במותר חמש סלעים פליגין דו פתר לה במעלה לה מזונות ואינו נותן לה מעה כסף לצרכיה ותנינן אם אינו נותן לה מעה כסף לצרכיה מעשה ידיה שלה רבי יוחנן אמר במותר לאחר מיתה פליגין דו פתר לה בשאינו מעלה לה מזונות אבל במעלה לה מזונות דברי הכל קידש וכא אינו יכול להפר ר' מאיר אומר אינו צריך להפר רבי יוחנן הסנדלר אומר שלה ר' עקיבה אומר שלה ר' יוחנן בן נורי אומר שלו רבי עקיבה אומר יפר אמר רבי בא בשאסרו מעשה ידיה מלעשות עד ה' סלעים הוא כופה מיכן ואילך אינו כופה שמתיירא שמא תעשה יתר ונמצא נהנה מן האיסור לפום כן רבי עקיבה אומר יפר שלו רבי יוחנן בן נורי אמר יפר אמר רבי הילא איפשר לה לעשות חמש סלעים מצומצמות עד ה' סלעים כופה מיכן ואילך אינו כופה שמתיירא שמא תעדיף כל שהוא ונמצא נהנה מן האסור לפום כן רבי יוחנן בן נורי אמר יפר אמר רבי הילא טעמא דרבי יוחנן בן נורי שמתוך שיודעת שאם מגרשה היא אסורה לחזור לו ואף מקניטתו והוא מגרשה