ירושלמי מעשר שני ג

מעשר שני פרק ג: משנה • תוספתא • ירושלמי • בבלי

<< ירושלמי, מסכת מעשר שני, פרק ג >>

מתוך: ירושלמי מעשר שני ג א (עריכה)

הלכה א משנה

לא יאמר אדם לחבירו העל את הפירות האלו לירושלים לחלק אלא אומר לו העלם שנאכלם ושנשתם בירושלים אבל נותנין זה לזה מתנת חנם

הלכה א גמרא

לא יאמר אדם לחבירו כו' מה בין האומר שנאכלם ונשתם לאומר לחלק רבי זעירא בשם רבי יונתן מהלכות של עימעום היא תמן תנינן האומר לפועל הא לך איסר זה ולקט לי ירק היום שכרו אסור לקח מן הנחתום ככר בפונדיון לכשילקוט ירקות השדה אביא לך מותר לקח ממנו סתם לא ישלם לו דמי שביעית שאין פורעין חוב מדמי שביעית מה בין האומר לקט לי מה בין האומר לקט לי בו רבי אבין בשם רבי יוסי בן חנינא מהלכות של עימעום היא תמן תנינן שואל אדם מחבירו כדי יין וכדי שמן ובלבד שלא יאמר לו הלוני מה בין האומר הלויני מה בין האומר השאילני רבי זעירא בשם רבי יונתן מהלכות של עימעום היא פיתן רבי יעקב בר אחא בשם רבי יונתן עוד היא מהלכות של עימעום אמר רבי יוסי קשייתה קומי רבי יעקב בר אחא מהו מהלכות של עימעום היא כך אני אומר במקום שפת ישראל מצויה בדין הוא שתהא פת גוים אסורה ועימעמו עליה והתירוה או במקום שאין פת ישראל מצויה בדין הוא שתהא פת גוים מותרת ועימעמו עליה ואסרוה אמר רבי מנא ויש עימעום לאיסור ופת לא כתבשילי כוים היא כך אני אומר במקום שאין תבשילי ישראל מצויין בדין הוא שיהו תבשילי גוים מותרים ועמעמו עליהן ואסרום אלא כן הוא במקום שאין פת ישראל מצויה בדין הוא שתהא פת גוים אסורה ועימעמו עליה והתירוה מפני חיי נפש רבנין דקיסרין בשם רבי יעקב בר אחא כדברי מי שהוא מתיר ובלבד מן הפלטור ולא עבדין כנן תני לא יאמר אדם לחבירו בירושלים העל חבית זו של יין ממקום למקום לחלק אמר רבי לעזר דרבי יודה ודרבי נחמיה היא מה נן קיימין אם בההוא דאמר ליה הא לך הב לי דברי הכל אסור הב לי ואנא יהיב לך דברי הכל מותר אלא כי נן קיימין בההוא דאמר ליה הב לי בריא לי אנא יהב לך רבי יודה ורבי נחמיה אוסרים שאין ירקות השדה מצויין ורבנין מתירין שירקות השדה מצויין משהעלה אותן מהו שיאמר לו טול חלקך ואני חלקי מהו שיאמר לו טול חבית של יין זו ואנו אוכלין חבית שמן שיש לי שם אף במעשר בהמה כן מעשר שני על ידי שמכירתו מיוחדת את אמר מותר מעשר בהמה על ידי שאין מכירתו מיוחדת הרי את אמר אסור לית פשיטא לך דהיא מותר מהו שיאמר לו העל בהמה וחיה זו ואנו אוכלין בשר שחוטה שיש לי שם

מתוך: ירושלמי מעשר שני ג ב (עריכה)

הלכה ב משנה

אין לוקחין תרומה בכסף מעשר מפני שהוא ממעט באכילתו ור"ש מתיר אמר להן ר' שמעון אם היקל בזבחי שלמים שהוא מביאן לידי פיגול ונותר וטמא לא ניקל בתרומה אמרו לו מה לא היקל בזבחי שלמים שכן מותרים לזרים ניקל בתרומה שהיא אסורה לזרים

הלכה ב גמרא

תני שלא יבוא לידי פסול מהו לידי פסול אמר רבי יונה שנפסל בטבול יום לאוכלו אין את יכול שהוא טמא דבר תורה [לפדתו] אין את יכול שהוא טהור דבר תורה הוי שלא יבוא לידי פסול מהו ממעט באכילתו תרומה אסורה לזרים מעשר שני מותר לזרים תרומה אסורה בטבול יום מעשר שני מותר בטבול יום וכשם שהוא ממעט באכילתו כך הוא ממעט באכילתה תרומה מותרת לאונן מעשר שני אסור לאונן תרומה אינה טעונה מחיצה מעשר שני טעון מחיצה אשכח תני מפני שהוא ממעט באכילתו ובאכילתה תני אין לוקחים שביעית מכסף מע"ש אמר רבי יוסי במחלוקת אמר רבי יונה דברי הכל היא אוכלי תרומה זריזין הן התיב רבי חוניה קומי רבי מנא והתנינן נתערבו בבכורות רבי שמעון אומר אם חבורת כהנים יאכלו ותני עלה יאכלו כחמור שבהן אמר ליה אוכלי פסחים בשעתן זריזין הן כאוכלי תרומה תדע לך שהוא כן דתנינן אין צולין בשר בצל וביצה אלא כדי שיצולו מבעוד יום ותנינן משלשלין את הפסח לתנור עם חשיכה רבי יהושע בן לוי אומר אין מוסיפין חומש אלא על תחילת הקדשות א"ר לעזר ותני כן (ויקרא כז) אם בבהמה הטמאה ופדה בערכך מה בהמה טמאה מיוחדת שהיא תחילת הקדש מוסיף חומש אף כל שהוא תחילת הקדש מוסיף חומש רבי שמואל בר חייא בר יהודה בשם רבי חנינה שלמים שלקחן בכסף מעשר הוממו ופדיין מוסף חומש רבי שמואל בר חייה בר יהודה בשם רבי חנינה שלמים שלקחן מדמי פסח הוממו ופדיין מוסיף חומש א"ר יודן חדא צורכה וחדא לא צורכה אמר ר' מנא פסח צורכה שלמים לא צורכה שלא תאמר הואיל ופסח משתנה לשם שלמים כהקדש אחד הוא ואינו מוסיף חומש א"ר הונא טעמא דר"ש דו אמר אין הפסח עושה תמורה ושונה הימר בו עודהו פסח מימר בו עודהו שלמים א"ל ר' מנא ולא דמויי הוה רבי מדמי לה רבי בא רבי חייא בשם רבי יוחנן שלמים שלקחן בכסף מעשר שני הוממו ופדיין עוד אינן חוזרין לכמות שהיו להיעשות שני רבי זעירא ר' הילא תריהון בשם ר' יוסי בן חנינה חד אמר שלמים שלקחן בכסף מעשר פקעה מהן קדושת מעשר תרומה שלקחה בכסף מעשר לא פקעה ממנה קדושת מעשר משנה שוברת משיבין דבר שפקעה ממנו קדושת מעשר על דבר שלא פקעה ממנו קדושת מעשר וחרנא אמר לית הדא אמרה משיבין דבר שפקעה ממנו קדושתו על דבר שלא פקעה ממנו קדושתו שהוא אומר לו עבר על טבילה אחת

מתוך: ירושלמי מעשר שני ג ג (עריכה)

הלכה ג משנה

מי שהיו לו מעות בירושלים וצריך להם ולחבירו פירות אומר לחבירו הרי המעות האלו מחוללין על פירותיך נמצא זה אוכל פירותיו בטהרה והלה עושה צורכו במעותיו ולא יאמר כך לעם הארץ אלא בדמאי פירות בירושלים ומעות במדינה אומר הרי המעות ההם מחוללין על פירות האלו מעות בירושלים ופירות במדינה אומר הרי המעות האלו מחוללין על פירות ההם ובלבד שיעלו הפירות ויאכלו בירושלים מעות נכנסות לירושלים ויוצאות פירות נכנסין ואינן יוצאין רשב"ג אומר אף הפירות נכנסין ויוצאין פירות שנגמרו מלאכתן ועברו בתוך ירושלים יחזור מעשר שני שלהם ויאכל בירושלים ושלא נגמרו מלאכתן סלי ענבים לגבת וסלי תאנים למוקצה בית שמאי אומרים מעשר שני יעלה ויאכל בירושלים ובית הלל אומרים יפדה ויאכל בכל מקום רבי שמעון בן יהודה אומר משום רבי יוסי לא נחלקו בית שמאי ובית הלל על פירות שלא נגמרה מלאכתן שיפדה מעשר שני שלהן ויאכל בכל מקום ועל מה נחלקו על פירות שנגמרה מלאכתן שבית שמאי אומרים יחזור מעשר שני שלהם ויאכל בירושלים ובית הלל אומרים יפדה ויאכל בכל מקום והדמאי נכנס ויוצא ונפדה

הלכה ג גמרא

אבל לא יאמר כן לעם הארץ אלא בדמאי הא בודאי לא שאין מוסרים ודאי לעם הארץ כדי לעשות עיסה ולחזור כדי לעשות עיסה ולחזור רשב"ל אמר זאת אומרת ירושלים עשו אותה כחצר בית שמירה מה חצר בית שמירה טובלת אף זו טובלת א"ר יונה בדין היה אפי' בתים ששם לא יטבילו שהן של כל ישראל אלא זאת אומרת ירושלים עשו אותה כחצר בית שמירה מה חצר בית שמירה תופסת אף זו תופסת א"ר הדא אמרה כרי שהוא טבול לראשון ולשני אם התרו בו משום שני לוקה התיב רבי מנא והתנינן ב"ש אומרים יחזור מע"ש שלהן ויאכל בירושלים אית לך מימר על דבית שמאי לוקה אלא חומר הוא במחיצות אוף הכא חומר הוא במחיצות רבי זעירא בעי הפריש עליו שני ממקום אחר נפטר או כבר תפסתו מחיצה רבי יונה בעי עשה כולו שני למקום אחר כולו נתפש או לא נתפש אלא אחד מעשרה שיש בו הא סלי תאנים לאכילה וסלי ענבים לאכילה גמר מלאכה הן אמרו בית הלל לבית שמאי אין אתם מודים לנו בפירות שלא נגמרה מלאכתן שיפדה מעשר שני שלהן ויאכל בכל מקום אף פירות שנגמרה מלאכתן כן אמרו להם בית שמאי לא אם אמרתם בפירות שלא נגמרה מלאכתן שהוא יכול להבקירן ולפוטרן מן המעשרות תאמרו בפירות שנגמרה מלאכתן שאינו יכול להבקירן ולפוטרן מן המעשרות אמרו להן בית הלל אף פירות שנגמרה מלאכתן יכול הוא להבקירן ולפוטרן מן המעשרות וכי סלי תאנים וענבים לאכילה שמא אין יכול להבקירן ולפוטרן מן המעשרות הדא אמר' סלי תאנים לאכילה וסלי ענבים לאכילה גמר מלאכה הן אמרו להן בית שמאי לא אם אמרתם בפירות שלא נגמרה מלאכתן שהוא יכול להוציא עליהן שני ממקום אחר תאמרו בפירות שנגמרה מלאכתן שאינו יכול להוציא עליהן שני ממקום אחר הדא פשטא שאילא אמר רבי זעירא רבי חנינא ורבי יונתן ורבי יהושע בן לוי עלו לירושלים נתמנו להן פירות וביקשו לפדותן בגבולין אמר לון חד סבא אבוכון לא הוון עבדין כן אלא מפקרן חוץ לחומה ופודין אותן שם סבתא הוות סברה מימר רואין את המחיצות כאלו עולות ואילין רבנן הווין סברין מימר אין רואין את המחיצות כאלו עולות סבתא הוות סברה מימר כרבי ליעזר ואילין רבנין [הווין] סברין מימר כרבי יהושע רבי פינחס מסאב לה ופדה לה דו חשש לדו ולדין רבי יעקב בר אידי ור' יהושע בן לוי הלכה כדברי התלמיד אמר רבי זעירא ובלבד בפירות שהן טבולין לדמאי הא דמאי עצמו כבר תפסתו מחיצה

מתוך: ירושלמי מעשר שני ג ד (עריכה)

הלכה ד משנה

אילן שהוא עומד בפנים ונוטה לחוץ או עומד לחוץ ונוטה לפנים מכנגד החומה ולפנים כלפנים מכנגד החומה ולחוץ כלחוץ בתי הבתים שפתחיהן לפנים וחללן לחוץ או שפתחיהן לחוץ וחללן לפנים בש"א הכל כלפנים ובית הלל אומרים מכנגד החומה ולפנים כלפנים מכנגד החומה ולחוץ כלחוץ הלשכות בנויות בקודש ופתוחות לחול תוכן חול וגגותיהן קודש בנויות בחול ופתוחות לקודש תוכן קודש וגגותיהן חול בנויות בקודש ובחול ופתוחות לקודש ולחול תוכן וגגותיהן מכנגד הקודש ולקודש קודש מכנגד החול ולחול חול

הלכה ד גמרא

אמר רבי לעזר לחומרין רבי יוסה בעי מהו לחומרין אמר רבי יונה הדא דתנינן תמן בתי הבדין שפתחיהן לפנים וחללן לחוץ מכנגד החומה ולפנים כלפנים מכנגד החומה ולחוץ כלחוץ אין שוחטין שם קדשים קלים כלפנים ולא פודין שם מעשר שני כלחוץ אין פתחיהן לחוץ וחללן לפנים מכנגד החומה ולחוץ כלחוץ מכנגד החומה ולפנים כלפנים אין שוחטים שם קדשים קלים כלפנים ולא פודין שם מעשר שני כלחוץ אמר רבי יעקב בר אחא כיני מתניתא תוכן קודש וגגותיהן חול מכנגד הקודש ולקודש קודש מכנגד החול ולחול חול בנויות בקודש ופתוחות לקודש ולחול תוכן קודש בנויות בחול ופתוחות לקודש ולחול תוכן חול הן דאת אמר תוכן קודש אוכלין שם קדשי קדשים ושוחטין שם קדשים קלים וטמא שנכנס לשם חייב רב יהודה בשם רב אין לוקין אלא על אורך מאה ושמונים ושבע על רוחב מאה ושלשים וחמש והתני לשכה שהיא בנויה בשיווי חומת העזרה אוכלין שם קדשי קדשים ושוחטין שם קדשים קלים וטמא שנכנס לשם פטור תיפתר כהדא תנניא דתני אמר רבי יוסי זו משנת ר' עקיבה אבל דברי חכמים הבדילו כל הלשכות וכל הלשכות הולכין אחר פתחיהן

מתוך: ירושלמי מעשר שני ג ה (עריכה)

הלכה ה משנה

מעשר שני שנכנס לירושלים ונטמא בין שנטמא באב הטומאה בין שנטמא בולד הטומאה בין בפנים בין בחוץ בית שמאי אומרים הכל ייפדה ויאכל בפנים חוץ משנטמא באב הטומאה בחוץ ובית הלל אומרים הכל ייפדה ויאכל בחוץ חוץ משנטמא בולד הטומאה בפנים

הלכה ה גמרא

כתיב (דברים יד) כי לא תוכל שאתו מה נן קיימין אם בריחוק מקום כבר כתיב כי ירבה ממך אם בקירוב מקום כבר כתיב ונתת הכסף אלא מהו לא תוכל שאתו לא תוכל לפדותו וכתיב ונתת הכסף תני בר קפרא אמר אב הטומאה דבר תורה וולד הטומאה מדבריהן רבי יוחנן אמר בין זה בין זה דבר תורה וקשיא דבית שמאי על דרבי יוחנן דבית שמאי אומרים הכל ייפדה ויאכל בפנים חוץ משנטמא באב הטומאה בחוץ מה בין וולד הטומאה בחוץ ובין אב הטומאה בחוץ זה וזה [לא] דבר תורה הוא ואפילו על דברי ב"ה לא מקשייא דב"ה אמרין הכל ייפדה ויאכל בחוץ חוץ משנטמא בולד הטומאה בפנים מה בין ולד הטומאה בפנים מה בין אב הטומאה בפנים זה וזה לא דבר תורה הוא לא הוי בה רבנן אלא על דבר קפרא וקשיא דבר קפרא על דבית שמאי דבית שמאי אומרים הכל ייפדה ויאכל בפנים חוץ משנטמא באב הטומאה בחוץ מה בין אב הטומאה לולד הטומאה בין בחוץ בין בפנים זה וזה לא דבר תורה הוא שלא [יהו] אומרים אינו [ראינו] מעשר שני שנכנס ויוצא מעתה לא ייפדה שלא יהו אומרים אינו [ראינו] מעשר שני נכנס לירושלים ונפדה בשעה שניטמא בפנים מחיצה תופסתו בשעה שניטמא בחוץ אין מחיצה תופסתו ואפילו על דבית הלל לית הוא מקשייא דבית הלל אומרים הכל ייפדה ויאכל בחוץ חוץ משנטמא בוולד הטומאה בפנים מה בין ולד הטומאה בין בחוץ בין בפנים זה וזה לא מדבריהן הוא כשהכניסן על מנת שלא תפשנו מחיצה אמר רבי זעירה הדא אמרה מעשר שני טהור שהכניסו על מנת שלא תתפשנו מחיצות אין מחיצה תופשתו רבי יונה בעי טהור דבר תורה ואת אמרת הכין אלא כיני עבר ופדאו פדוי רבי יעקב דרומייא בעי קומי רבי יוסי נטמא חוץ לירושלים ונכנס לא יצא שלא יהו אומרים ראינו מעשר שני נכנס לירושלים ויוצא קול יוצא ליוצא ואין קול יוצא לפדיון רבי חייה בר אדא בעי קומי רבי מנא ניטמא בולד הטומאה ופדאו וחזר וניטמא באב הטומאה נאמר אם היו המעות הראשונות קיימות מחלל עליהן ואם לאו אינו מחלל עליהן ואין לוקין לא על המעות הראשונות ולא על המעות השניות ר' יונה בעי אף ללוקח כן א"ר מנא מחיצה תופסת והלוקח תופס כשם שנאמר במחיצה כך נאמר בלוקח

מתוך: ירושלמי מעשר שני ג ו (עריכה)

הלכה ו משנה

הלקוח בכסף מעשר שנטמא ייפדה רבי יהודה אומר יקבר אמרו לו לרבי יהודה מה אם מעשר שני עצמו שניטמא הרי זה נפדה הלקוח בכסף מעשר שניטמא אינו דין שייפדה אמר להן לא אם אמרתם במעשר שני עצמו שכן הוא נפדה בטהור ובריחוק מקום תאמרו בלקוח מכסף מעשר שאינו נפדה בטהור ובריחוק מקום צבי שלקחו בכסף מעשר ומת יקבר על ידי עורו רבי שמעון אומר ייפדה לקחו חי ושחטו ונטמא ייפדה רבי יוסי אומר יקבר לקחו שחוט ונטמא הרי הוא לו כפירות המשאיל קנקן למעשר שני אעפ"י שגפן לא קנה מעשר זלף לתוכן סתם עד שלא גפן עולות באחד ומאה משגפן מקדשות בכל שהן עד שלא גפן תורם מאחת על הכל משגפן תורם מכל אחת ואחת ב"ש אומרים מפתח ומערב לגת וב"ה אומרים מפתח ואינו צריך לערות במה דברים אמורים במקום שדרכן לימכור סתומות סתומות אבל במקום שדרכן לימכר פתוחות לא יצא קנקן לחולין ואם רצה להחמיר על עצמו למכור במדיה יצא קנקן לחולין רבי שמעון אומר אף האומר לחבירו חבית זו אני מוכר לך חוץ מקנקניה יצא קנקן לחולין

הלכה ו גמרא

מה טעמא דרבי יודה כסף ראשון ולא כסף שני אלא מן מה דאינון מתיבין ליה מקל וחומר הוא מותיב לון מק"ו רבי יוסי בשם רבי יוחנן צבי עשו אותו כקדשי בדק הבית לטעון העמדה והערה רבי ירמיה בעי קומי ר' זעירה בהמה טמאה מהו שתיטען העמדה והערכה אמר ליה אילולי דאמר רבי יוסי בשם רבי יוחנן חיה טהורה אינה טעונה העמדה והערכה בהמה טמאה לא א"ר הילא ותני כן (ויקרא כד) ואם בבהמה הטמאה ופדה בערכך מה בהמה טמאה מיוחדת ששוה שעת פדיונה לשעתה קדישה אף אני ארבה את המתה ששוה שעת פדיונה לשעת הקדישה ומוציא את שאמר הרי זה הקדש ומתה שלא שוות שעת פדיונה לשעת הקדישה אמר רבי יוסי מתניתא אמרה כן חמורה מועלין בה ובחלבה וחלב לאו כמיתה היא וכל שהוא טעון פדיון מועלין בו אין תיפתריניה לשם הילכות מיתה לא יכיל דתנינן חמורה א"ר חנינא קומי רבי מנא תיפתר כר' שמעון דרבי שמעון אמר קדשי בדק הבית אין טעונין העמדה והערה אמר ליה אין כרבי שמעון למה לי חמורה אפילו שאר שאר כל בהמה א"ר זעירא אמרה תורה פורטיהו במקדש וכונסיהו בגבולין מה במקדש יצא קנקן לחולין אף בגבולין נתפס קנקן מעשר רבי חייא בשם רבי יוחנן כיני מתניתא אם עד שלא גפן קרא שם לא קנה מעשר קנקן משגפן קרא שם קנה מעשר קנקן עד שלא גפן קרא שם עולות באחד ומאה אם משגפן קרא שם מקדשות כל שהן אם עד שלא גפן קרא שם תורם מאחד על הכל משגפן קרא שם תורם מכל אחד ואחד במה דברים אמורים בשל יין אבל בשל שמן בין עד שלא גפן בין משגפן לא קנה מעשר קנקן בין עד שלא גפן בין משגפן עולות באחד ומאה בין עד שלא גפן בין משגפן תורם מאחד על הכל אמר רבי חנניא וקשיא על דבית שמאי מה בינה לחמשה שקין בגורן אילו חמשה שקין בגורן שמא אין תורמין ומעשרין מזה על זה רבי יהושע בן לוי אמר על הראשונה הושבה רבי בא אמר על השנייה אם רוב רביעית חולין יש לי בחבית זו יצא קנקן לחולין רבי חייא בשם רב יוחנן מתניתא אמרה כן רבי שמעון אומר אף האומר לחבירו חבית זו אני מוכר לך חוץ מקנקנה יצא קנקן לחולין