ירושלמי מעשר שני א ב

<< | ירושלמי · מסכת מעשר שני · פרק א · הלכה ב | >>

הקטע המקביל ב: משנה · ירושלמי · בבלי
דפים מכל רחבי ויקיטקסט שמקשרים לעמוד זה


הלכה ב משנהעריכה

הלוקח בהמה לזבחי שלמים וחיה לבשר תאוה יצא העור לחולין אף על פי שהעור מרובה על הבשר כדי יין סתומות מקום שדרכן לימכור סתומות יצא קנקן לחולין האגוזים והשקדים יצאו קליפין לחולין התמד עד שלא החמיץ אינו נלקח בכסף מעשר ומשהחמיץ נלקח בכסף מעשר הלוקח חיה לזבחי שלמים ובהמה לבשר תאוה לא יצא העור לחולין כדי יין פתוחות או סתומות במקום שדרכן למכור פתוחות לא יצא קנקן לחולין סלי תאנים וסלי ענבים עם הכלי לא יצאו דמי הכלי לחולין

הלכה ב גמראעריכה

תני בן בג בג אומר (דברים יד) ונתתה הכסף בכל אשר תאוה נפשך לוקח הוא אדם פרה מפני עורה וצאן מפני גיזתה ויין מפני קנקנו אמר רבי זעירא הדא דתימא כשהיה המוכר הדיוט אבל אם היה המוכר אומן נעשה כמוכר זה בפני עצמו וזה בפני עצמו אמר רבי זעירה מתני' אמרה כן כדי יין סתומות מקום שדרכן למכור סתומות יצא הקנקן לחולין אמר רבי מנא ומינה כמה דתימר תמן אם היה המוכר אומן נעשה כמוכר זה בפני עצמו וזה בפני עצמו ודכוותה אם היה הלוקח אומן נעשה כלוקח זה בפני עצמו וזה בפני עצמו חותל של תמרים פטולייא של תמרים יצאו לחולין קופות של תמרים אית תניי תני יצאו ואית תניי תני לא יצאו אמר רב חסדא מאן דאמר יצאו דרוסות ומאן דאמר לא יצא כשאינן דרוסות התמד עד שלא החמיץ אינו ניקח בכסף מעשר ופוסל את המקוה משהחמיץ ניקח בכסף מעשר ואינו פוסל את המקוה מתני' דרבי יודה [היא] דתנינן תמן המתמד ונתן מים במידה ומצא כדי מידתו פטור ורבי יודה מחייב א"ר אבהו זימנין אמר לה בשם רבי לעזר וזימנין אמר לה בשם רבי יוסי בי רבי חנינא והוא שהחמיץ אמר רבי יוסי דברי הכל היא שכן אפילו מי מלח ניקחין בכסף מעשר אמר רבי לעזר לא קנה מעשר א"ר יוסי בקדמייתא הוינן מרין הלוקח בהמה לבשר תאוה על כרחו נתפס השם לשלמים ולא הוינן אמרין כלום מן הדא דאמר רבי לעזר לא קנה מעשר רבי יוסה בשם רבי יוחנן בהמת מעשר שני בירושלים כרבי מאיר פטורה מן הבכורה כרבי יהודה חייבת בבכורה רבי ירמיה בעי קומי רבי זעירא ילדה בכור אימוריו מהו שיקרבו לגבי מזבח ולא חל מעשר שני על אימוריו ולא נמצא מבריחו מן האכילה א"ל וכי הלוקח בשר בהמה לבשר תאוה לא חל מעשר שני על אימוריה ולא נמצא מבריחה מן האכילה אמר ליה בלקיחתה פקעה ממנה קדושת מעשר אמר רבי יוסי ואנן לא הוינן אמרין כן אלא לא התירה התורה ליקח בכסף מעשר אלא שלמים בלבד מה נפקה מביניהון ילדה בכור והקדישה שלמים מאן דאמר לא התירה התורה ליקח בכסף מעשר אלא שלמים בלבד קריבה מאן דאמר בלקיחתה פקעה ממנה קדושת מעשר אינה קריבה אמר רבי יוסי כל אילין מילייא אנן מרין ומתני' מסייעא לר' זעירא לא יביא מחיטי מעשר [שני] אלא ממעות מעשר שני מה בין חיטין מה בין מעות אלא בלקיחתה פקעה ממנה קדושת מעשר אמר רבי חיננא קומי רבי מנא ויביא מן החיטין התרומה לכהן והשאר לבעלים מפני מה אינו מביא אמר ליה הגע עצמך שנשפך הדם לא נפסל הלחם אמר רבי יוחנן גזרו על נקיבה בעלת מום מפני וולדה גזרו על זכר בעל מום מפני נקיבה בעלת מום ואמרין בשם רבי יוחנן אפילו תמימה גזירה בראשונה היו אומרין לוקחין בהמה לבשר תאוה והיו בריחין אותו מעל גבי המזבח חזרו לומר לא יקחו אפילו חיה אפילו עופות כהדא דתני אחד שביעית ואחד מעשר שני מחללין אותו על נקיבה בעלת מום ועל שאר בהמה חיה ועוף בין חיין בין שחוטין דברי רבי מאיר וחכמים אומרים אין מחללין אלא על השחוטין בלבד רבי ירמיה בשם רבי שמואל בר רב יצחק גזרו אותן שלא ירעו אותן עדרים עדרים קם רבי ירמיה עם רבי זעירא א"ל עד כדון רבי שמואל בר רב יצחק קיים ואתון תליון ביה מרטוטיבן והא אמרין בשם רבי יוחנן אפילו תמימה גזירה דילמא לא איתאמרא אלא על השביעית אשכח תני על השביעית