ירושלמי מעשרות ה ג

<< | ירושלמי · מסכת מעשרות · פרק ה · הלכה ג | >>

הקטע המקביל ב: משנה · ירושלמי · בבלי
דפים מכל רחבי ויקיטקסט שמקשרים לעמוד זה


הלכה ג משנה עריכה

המתמד ונתן מים במידה ומצא כדי מדתו פטור רבי יהודה מחייב מצא יותר על מדתו מוציא עליו ממקום אחר לפי חשבון חוררי הנמלים שלנו בצד הערימה מחייבת הרי אלו חייבין שידוע שמדבר הגמור היו גוררין כל הלילה שום בעל בכי ובצל של רכפא וגריסים הקילקין ועדשין המצריות רבי מאיר אומר אף הקריקס רבי יוסי אומר אף הקרטניס פטורים מן המעשרות ונלקחין מכל אדם בשביעית זרע לוף העליון זרע כרישין זרע בצלים זרע לפת וצנונות ושאר זירעוני גינה שאינן נאכלין פטורים מן המעשרות ונלקחים מכל אדם בשביעית שאף על פי שאביהן תרומה הרי אלו יאכלו

הלכה ג גמרא עריכה

א"ר אבהו זימנין אמר לה בשם רבי לעזר זימנין אמר לה בשם רבי יוסי בי רבי חנינא והוא שהחמיץ תמן תנינן התמד עד שלא החמיץ אינו ניקח בכסף מעשר ופוסל את המקוה משהחמיץ ניקח בכסף מעשר ואינו פוסל את המקוה מתני' דרבי יודה היא דתנינן תמן המתמד ונתן מים במידה ומצא כדי מידתו פטור רבי יודה מחייב אמר רבי אבהו זמנין אמר לה בשם רבי לעזר וזמנין אמר לה בשם רבי יוסי בי רבי חנינה והוא שהחמיץ אמר רבי יוסי דברי הכל היא שכן אפילו מי מלח ניקחין בכסף מעשר מהו מוציא מעשרות הא תרומה לא שהתורם בלבו על הקוטעין ועל הצדדין ועל מה שבתוך התבן הממרח כריו של חבירו שלא מדעתו רבי יוחנן ורבי שמעון בן לקיש רבי יוחנן אמר נטבל ורבי שמעון בן לקיש אמר לא נטבל מתיב רבי יוחנן לרבי שמעון בן לקיש והא תנינן וכן נשים שנתנו לנחתום לעשות להן שאור אם אין בשל אחת מהן כשיעור פטורה מן החלה ואם בשל כולהון כשיעור אמר ליה שכן העושה עיסה על מנת לחלקה עיסה פטורה מן החלה והתנינן נחתום שעשה עיסה לחלקה חייב בחלה אמר ליה לא תתיביני נחתום נחתום לא בדעתו הדבר תלוי בדעת הלקוחות הדבר תלוי שמא ימצא לקוחות ויטבול מיד אמר ליה והא תני חוררי הנמלין שלנו בצד הערימה החייבת הרי אלו חייבין הא בצד ערימה פטורה פטורין אמר רבי יונה אמר רבי אבהו בשם רבי יוחנן משום יאוש שמואל בר אבא אמר והן שגיררו ראשי שיבלין מתיב רבי שמעון בן לקיש לרבי יוחנן והתנינן הקדישן עד שלא נגמרו וגמרן הגיזבר ואחר כך פדיין פטורים הרי הגיזבר כאחר הוא ואת אמרת מה שעשה עשוי אמר ליה תפתר כמאן דאמר גיזבר כבעלין ודלא כרבי יוסי דרבי יוסי אמר גיזבר הוא כאחר רבי חנניה חברון דרבנין בעי ואפילו יש בכולהון כשיעור יעשה כדבר שלא נגמרה מלאכתו ויהא פטור דא"ר יוסי בשם רבי זעירא בשם רבי לעזר אף מה שבלגין לא נטבל מפני שהוא עתיד להחזירו בדבר שלא נגמרה מלאכתו איזו שום בעל בכי כל שאין לו אלא חור אחד מקיף את העמוד אמר רבן שמעון בן גמליאל כל שאין לו אלא קליפה אחת איזו בצל של ריכפא כל שעוקצו נמעך לתוכו רבן גמליאל אומר כל שאין לו אירס אילו הן גריסין הקילקין אילו המרובעין תני רבן שמעון בן גמליאל [אומר] אין מרובע מששת ימי בראשית התיב רבי ברכיה והתנינן גופה של בהרת כגריס הקילקי מרובע א"ר ביסנא כל גרמא היא אמרה לית ליה מרובע ולמה תנינן דירבענה היא והא נגעה מלא קיטרין והא אביבא דפילא עגול הוא מלמטן אית דבעי מימר לא אמר רבן שמעון בן גמליאל אלא בבריות ותני כן מרובע באוכלין ואין מרובע בבריות אילו הן עדשין המצריות כל שגלגליהן חדין רבן שמעון בן גמליאל אומר כל שאין להן צרורות אילו הן הקריקס כל שעוקציהן מעוטין והלקטיהן מרובין מה דמי לה אמר רבי יוסי כגון אילין קונייתא רבי ירמיה בעי כרכמין מהו שיהו מותרין משום ספיחין התיב רבי תנחום בר ירמיה והתנינן והחשוד על השביעית אין לוקחין מהן פשתן אפילו סרוק ופשתן לאו קיסמין הוא אמר רבי חיננא מפני זרעה רבי מנא אמר אם מפני זרעה והתנינן החשוד להיות מוכר תרומה לחולין אין לוקחין ממנו מים ומלח אית לך מימר מים ומלח מפני זרעו לא משום קנס אף הכא משום קנס מנחם בר מבסימא אחוי דיונתן קיפא בשם רבי אמי פשתן נלקחת מכל אדם בשביעית הדא דתימר כשאינו יודע אם חשוד הוא אם אינו חשוד הא דבר בריא שהוא חשוד אסור זוגא קריביה דרבי בא בר זבדי בשם רבי אבהו ביקייא נלקחת מכל אדם בשביעית הדא דתימר כשאינו יודע אם חשוד הוא אם אינו חשוד הא דבר בריא שהוא חשוד אסור זוגא קריביה דרבי בא בר זבדי בשם רבי אבהו ביקייא נלקחת מכל אדם בשביעית אמר רבי יוסי מתני' אמרה כן זרע לוף העליון זרע כרישין זרע בצלים זרע לפת וצנונות ושאר זרעוני גינה שאינן נאכלין ותני עלה זרע אסטיס וזרע קוצה וזרע ביקייא הא ביקייא עצמה לא דילמא דלא איתאמרת אלא כשאינו יודע אם חשוד הוא אם אינו חשוד הוא הא דבר בריא שהוא חשוד אסור כיני מתניתא זרע הסילון של לוף חדא איתא הוה לה ירבוזין דתרומה גו כפתה נפלון לגינתא וצמחון אתא עובדא קומי רבי יוחנן ושרא אמר ליה רבי חייא בר ווא ולא מתניתא היא שאף על פי שאביהן תרומה הרי אלו יאכלו אמר ליה בבלייא מן דליית לך חספא אשכחת מרגניתא את אמר ולאו מתניתא היא