ירושלמי כתובות יב ג

<< | ירושלמי · מסכת כתובות · פרק יב · הלכה ג | >>

הקטע המקביל ב: משנה · ירושלמי · בבלי
דפים מכל רחבי ויקיטקסט שמקשרים לעמוד זה

הלכה ג משנה

אלמנה שאמרה אי אפשי לזוז מבית בעלי אין היורשין יכולין לומר לה לכי לבית אביך ואנו זנין אותך שם אלא זנין אותה ונותנין לה מדור לפי כבודה

הלכה ג גמרא

כתיב (תהילים פח) במתים חפשי כיון שמת אדם נעשה חפשי מן המצות ר' ציוה שלשה דברים בשעת פטירתו אל תזוז אלמנתי מביתי ואל תספידוני בעיירות ומי שניטפל בי בחיי יטפל בי במותי אל תזוז אלמנתי מביתי ולא מתניתא היא אלמנה שאמרה אי אפשי לזוז מבית בעלי אמר ר' דוסא דלא יימרון לה בייתא דנשוותא הוא משתעבד לנשוותא אמר ר' לעזר בן יוסי כהדא דתני דרה בבית כשם שהיתה דרה ובעלה נתון במדינת הים ומשתמשת בכלי כסף ובכלי זהב כשם שהיתה משתמשת ובעלה נתון במדינת הים וניזונת כשם שהיתה ניזונת ובעלה נתון במדינת הים ואל תספידוני בעיירות מפני המחלוקת ומי שניטפל בי בחיי יטפל בי במותי אמר ר' חנינה דציפורין כגון יוסף אפרתי יוסה חפני ר' חזקיה מוסיף אל תרבו עלי תכריכין ותהא ארוני נקובה לארץ מילתא אמרה בסדין אחד הוא נקבר רבי דרבי אמר לא כמה דבר נש אזיל הוא אתי ורבנין אמרין כמו דבר נש אזיל הוא אתי תני בשם ר' נתן כסות היורדת עם אדם לשאול היא באה עמו מאי טעמא (איוב לח) תתהפך כחומר חותם ויתיצבו כמו לבוש אנטולינוס שאל לר' מהו הדין דכתיב תתהפך כחומר חותם אמר ליה מי שהוא מביא את הדור הוא מלבישו ר' יוחנן מפקד אלבשוני בורדיקא לא חיורין ולא אוכמין אין קמית ביני צדיקיא לא נבהית ואין קמית ביני רשיעייא לא נבהית ר' יאשיה פקיד אלבשוני חיוורין חפותין אמרו ליה מה את טב מן רבך אמר לון ומה אנא בהית בעובדיי ר' ירמיה מפקד אלבשוני חיורין חפותין אלבשוני דגרסיי והבון מסנאיי ברגליי וחוטרא בידי ויהבוני על סיטרא אין אתי משיחא ואנא מעתד ציפורייא אמרין מאן דמר לן דמית ר' אנן קטלין ליה אדיק להון בר קפרא רישיה מכוסיי מאנוי מבזעין אמר לון יצוקים ואראלים תפשון בלוחות וגברה ידן של אראלים וחטפו את הלוחות אמרו ליה דמך ר' אמר לון אתון אמרתון וקרעון ואזיל קלה דקרעין לגו פפתה מהלך תלתא מילין ר' נתן בשם ר' מנא מעשה נסים נעשו באותו היום ערב שבת היה ונכנסו כל העיירות להספידו ואישרוניה תמני עשרה כנישן ואחתוניה לבית שריי ותלת לון יומא עד שהיה כל אחד ואחד מגיע לביתו וממלא לו חבית של מים ומדליק את הנר כיון ששקעה החמה קרא הגבר שריין מציקין אמרין דילמא דחללינן שובתא ואתת בת קול ואמרה להון כל מי שלא נתעצל בהספידו של ר' יהא מבושר לחיי העולם הבא בר מן קצרה כיון דשמע כן סליק לאיגרא וטליק גרמיה ומית נפקת ברת קלא ואמרת ואפילו קצרה ר' הוה יתיב ליה בציפורין שבעה עשר שנין וקרא על גרמיה (בראשית מז) ויחי יעקב בארץ מצרים שבע עשרה שנה ויחי יהודה בציפורין שבע עשרה שנין ומן גוביהן עבד תלת עשרה שנין חשיש שינוי אמר ר' יוסי בי רבי בון כל אותן שלש עשרה שנה לא מתה חיה בארץ ישראל ולא הפילה עוברה בארץ ישראל ולמה חשיש שינוי חד זמן הוה עבר חמא חד עיגל מיתנכיס געה ואמר ליה ר' שיזבי אמר ליה לכך נוצרתה ובסופא היך אינשמת חמתון הין קטלון חדא קן דעכברין אמר לון ארפונון (תהילים קמד) ורחמיו על כל מעשיו כתיב ר' הוה עינוון סגין והוה אמר כל מה דיימר לי בר נשא אנא עביד חוץ ממה שעשו זקני בתירה לזקני דשרון גרמון ומנוניה אין סליק רב הונא ריש גלותא להכא אנא מותיב לעיל מיני דהוא מן יהודה ואנא מן בנימן דהוא מן דכרייא ואנא מן נוקבתא חד זמן עאל ר' חייה רבה לגביה אמר ליה הא רב הונא לכאן נתכרכמו פניו של ר' א"ל ארונו הוא אמר ליה פוק חמי מה בעי לכאן נפק ולא אשכח בר נש וידע דהוא כעיס עלוי עבד דלא עליל לגביה תלתין יומין אמר ר' יוסי בי ר' בון כל אינון תליתיתי יומיא יליף רב מיניה כל כללא דאוריתא בסוף תלת עשרה שנייא ותלתיתי יומיא עאל אליהו לגביה בדמות ר' חייה רבה אמר ליה מה מרי עביד אמר ליה חד שינא מעיקרא לי אמר ליה חמי לי וחמי ליה ויהב אצבעית עלוי ואינשמת למחר עאל רבי חייה רבה לגביה אמר ליה מה מרי עביד היי שיניך מה היא עבידא אמר ליה מן ההיא שעתא דיהבת אצבעך עלוי אינשמת באותה שעה אמר אי לכם חיות שבארץ ישראל אילכם עוברות שבארץ ישראל אמר לא הוינא אנא מן ההיא שעתא שרי ר' עביד ליה יקר כד הוה עליל לבית וועדא הוה אמר ייכנס ר' חייה רבה לפנים ממני אמר ליה ר' ישמעאל בר יוסי לפנים ממני אמר ליה חס ושלום אלא ר' חייה רבה לפנים ור' ישמעאל בר יוסי לפני ולפנים ר' הוה מתני שבחיה דר' חייה רבה קומי ר' ישמעאל בי ר' יוסי חד זמן חמתיה גו בני ולא איתכנע מן קומוי אמר ליה אהנו דאת מתני שבחיה אמר ליה מה עבד לך א"ל חמתי גו בני ולא איתכנע מן קומי אמר ליה למה עבדת כן אמר ליה ייתי עלי דאין סחית לא ידעית בההיא שעתא אשגרית עינוי בכל ספר תילים אגדה מן ההיא שעתא מסר ליה תרין תלמידין די יהלכון עימיה גו סכנתא ר' יסא צם תמניי צומין לחמיי ר' חייה רבה ובסופא חמה ורגזון ידיה וכהן עינוי ואין תימר הוה ר' יסא בר נש זעירא חד גדליי אתא לקמיה דר' יוחנן אמר ליה חמית בחילמי דרקיעא נפל וחד מן תלמידך סמיך ליה אמר ליה חכים את ליה אמר ליה מן אנא חמי ליה אנא חכם ליה ועבר כל תלמידוי קומוי וחכם לר' יסא ר' שמעון בן לקיש צם תלת מאתן צומין למיחמי ר' חייה רובה ולא חמתיה ובסופא שרי מצטער אמר מה הוה לעי באוריתא סגין מיניי אמרין ליה ריבץ תורה בישראל יותר ממך ולא עוד אלא דהוה גלי אמר לון ואנא לא הוינן גלי אמרין ליה את הויתא גלי מילף והוא הוה גלי מלפא כד דמך רב הונא ריש גלותא אסקוניה להכא אמרין אין אנן יהבין ליה ניהביה גבי ר' חייה דהוא מן דידהון אמרין מאן עליל יהב ליה תמן אמר ר' חגיי אנא עליל יהב ליה תמן אמרי ליה עילא את בעי דאת גבר סב ואת בעי מיעול לך מיתב לתמן אמר לון יבון משיחא בריגלוי ואין עניית אתון גרשין לי עאל ואשכח תלת דנין יהודה בני אחריך ואין עוד חזקיה בני אחריך ואין עוד אחריך יוסף בן ישראל ואין עוד תלה עינוי מסתכלא אמר ליה אמיך אפיך אמר ר' חייה רבה יהודה בריה נפיש לרב הונא יתיב ליה ולא קביל עלוי מתיב ליה אמרין כמא דלא קביל עלוי מתיב ליה כן זרעייתא לא פסקה לעולם ויצא משם בן שמונים שנה ונכפלו לו שניו כתיב (בראשית מז) ונשאתני ממצרים וקברתני בקבורתם יעקב כל הן דהוא מהו מנכי ר' לעזר אמר דברים בגב ר' יהושע בן לוי אמר דברים בגב ר' חנינא אמר דברים בגב מהו דברים בגב רשב"ל אמר (תהילים קטז) אתהלך לפני ה' בארצות החיים והלא אין ארצות החיים אלא צור וקיסרין וחברותיה תמן כוליה תמן שבע רשב"ל בשם בר קפרא ארץ שמתיה חיים תחילה לימות המשיח מה טעמא (ישעיהו מב) נותן נשמה לעם עליה מעתה רבותינו שבבל הפסידו אמר ר' סימאי הקדוש ברוך הוא מחליד לפניהן את הארץ והן מתגלגלין כנודות וכיון שמגיעין לארץ ישראל נפשותיהן עמהן מה טעמא (יחזקאל לז) והבאתי אתכם אלא אדמתכם ונתתי רוחי בכם וחייתם ר' ברכי' שאל לר' חלבו ר' חלבו שאל לר' אימי ר' אימי שאל לר' אלעזר ר"א לר' חנינה ואית דאמרין ר' חנינה שאל לר' יהושע ואפילו כגון ירבעם וחביריו אמר ליה (דברים כט) גפרית ומלח שריפה כל ארצה אמר ר' ברכיה מה הין דשאיל להון לא שמעינן מינה כלום מהו כדון כיון שנשרפה ארץ ישראל נעשה בהן מידת הדין תני בשם רבי יודה שבע שנים עשתה ארץ ישראל נשרפה הדא הוא דכתיב (דניאל ט) והגביר ברית לרבים שבוע אחד כותים שבה מה היו עושין מטליות מטליות היתה נשרפת כתיב (ירמיהו כ) ואתה פשחור וכל יושבי ביתך תלכו בשבי ובבל תבוא שם תמות ושמה תיקבר ר' אבא אמר ר' חלבו ור' חמא בר חנינה חד אמר מת שם ונקבר שם יש בידו שתים מת שם ונקבר כאן יש בידו אחת וחרנה אמר קבורה מכפרת על מיתה שלהן ר' יונה בשם ר' חמא בר חנינה ריגלוי דבר נש אינון מובלין יתיה כל הן דמיתבעי דכתיב (מלכים א כב) ויאמר ה' מי יפתה את אחאב ויעל ויפול ברמות גלעד וימת בתוך ביתו לא תמן אליחורף ואחייה תרין איסריטורי דשלמה מא מלאך מותא מסתכל בון וחרוק בשיניו אמר מילה ויהבון בחללה אזל ונסבתון מן תמן אתא גחיך קם ליה קיבליה א"ל ההוא שעתא הווה אחרוק בשינוי וכדון את גחיך אמר ליה אמר לי רחמנא דינסב לאליחורף ואחייה מן גוא חללה ואמרין מאן יהב לי אלין להון דשלחית מינסבינין ויהב בלביך למיעבד כן בגין דנעביד שליחות אזל ואיטפל בהון מן תמן תרין בנוי דר' ראובן בן איסטרוביליא תלמידוי דר' חמא מלאך מותא מסתכל בון וחריק בשינוי אמר ניגלינון לדרומא שמא שהגלות מכפרת אזל ונסתון מתמן עולא נחותה הוה אידמיך תמן שרי בכי אמרין ליה מה לך בכי אין מסקון לך אמר לון ומה הנייה אית לי ואנא מובד מרגליתי גוא ארעא מסאבתה לא דמי הפולטה לחיק אמו לפולטה בחיק נכריה ר' מאיר אידמיך באסייא אמר אמרין לבני ארעא דישראל גי דא משיחכון דידכון ואפילו כן אמר לון יהבון ערסי על גיף ימא דכתיב (תהילים כד) כי הוא על ימים יסדה ועל נהרות יכוננה שבעה ימים הן סובבין ארץ ישראל ימא רבא ימא דטבריא ימא דכובבו ימא דמילחא ימא דחילתא ימא דשילחת ימא דאיפמייא והאי ימא דחמץ דוקליטיאנוס הקווה נהרות ועשאו כתיב (במדבר כא) ונשקפה על פני הישימון אמר רבי חייה בר בא כל מי שהוא עולה להר הישימון וראה כמין כברה קטנה בים טיבריא זו היא בארה של מרים אמר ר' יוחנן בר מרה שערינהו רבנן והא היא מכוונא כל קבל תרעא מציעתא דכנשתא עתיקתא דיסרוגנין רבה בר קריא ור' אלעזר הוון מטיילין באיסטרין ראו ארונות שהן באות מח"ל לארץ אמר רבה בר קריא לר' לעזר מה הועילו אילו אני קורא עליהן (ירמיהו ב) נחלתי שמתם תועבה בחייכם ותבואו ותטמאו את ארצי במיתתכן אמר ליה כיון שמגיעין לארץ היו נוטלין גוש עפר ומניחין על ארונן דכתיב (דברים לב) וכפר אדמתו עמו