פתיחת התפריט הראשי

ירושלמי יומא דף לז א


תלמוד ירושלמי - גמרא | קרבן העדה | פני משה


והא תמן מייבלין אוריתא גבי ריש גלותא א"ר יוסה בי רבי בון תמן ע"י שזרעו של דוד משוקע שם אינון עבדין לו כמנהג אבהתון. תמן תנינן מדלגין בנביא ואין מדלגין בתורה מדלגין בנביא ואין מדלגין מנביא לנביא ובנביא של שנים עשר מותר אין מדלגין בתורה ר' ירמיה בשם רשב"ל שאין גלין ס"ת ברבים ר' יוסה בעי הגע עצמך שהיתה פרשה קטנה אלא כדי שישמעו ישראל תורה של סדר והא תנינן קורא אחרי מות ואך בעשור שנייא היא שהיא סדרו של יום תדע לך דארשב"ל בכל מקום אינו קורא על פה והכא קורא ר' יוסה מפקד לבר עולא חזנא דכנישתא דבבלאי כד דהיא חדא אוריא תהא גייל לה להדי פרוכתא כד אינון תרתי תי מייבל חדא ומייתא חדא: ומברך עליה שמנה ברכות על התורה הבוחר בתורה על העבודה שאותך נירא ונעבוד על ההודייה הטוב לך להודות על מחילת העון מוחל עונות עמו ישראל ברחמים על המקדש הבוחר במקדש וא"ר אידי השוכן בציון על ישראל הבוחר בישראל על הכהנים הבוחר בכהנים על שאר תפלה ותחינה ובקשה שעמך ישראל צריכין להוושע לפניך בא"י שומע תפלה:

מתניתין ואם בבגדי בוץ קרא קידש ידיו ורגליו ופשט ירד וטבל עלה ונסתפג הביאו לו בגדי זהב ולבש וקידש ידיו ורגליו יצא ועשה את אילו ואת איל העם ואת שבעת כבשים תמימים דברי ר' אליעזר ר"ע אומר עם תמיד של שחר היו קריבין ופר העולה ושעיר הנעשה בחוץ היו קריבין עם תמיד של בין הערבים. קידש ידיו ורגליו ופשט ירד וטבל עלה ונסתפג הביאו לו בגדי לבן ולבש וקידש ידיו ורגליו נכנס להוציא את הכף ואת המחתה קידש ידיו ורגליו ופשט ירד וטבל עלה ונסתפג הביאו לו בגדי זהב ולבש קידש ידיו ורגליו נכנס והקטיר את הקטורת והטיב את הנרות קידש ידיו ורגליו ופשט ירד וטבל עלה ונסתפג הביאו לו בגדי עצמו ולבש מלווין אותו עד ביתו וי"ט היה עושה לכל אוהביו שיצא בשלום:

גמרא א"ר יוחנן זו דברי ר"א ור"ע אבל דברי חכמים כולהן היו קריבין עם תמיד של בין הערביים ר' חונה בשם רב יוסף אתיא דר' לעזר כב"ש כמה דב"ש אמרי תדיר מקודש מקודש קודם כן ר' ליעזר אומר תדיר מקודש מקודש קודם היך עבידה עבודת היום מקודשת ומוספי היום תדירין עבודת היום קודמת למוספי היום פר ואיל ושבעת כבשים תימים היו קריבין עם תמיד של שחר והשאר היו קריבין עם תמיד של בין הערבים רשב"ל אמר טעמא דהן תנייא כדי לסמוך