ירושלמי יומא דף לו ב


תלמוד ירושלמי - גמרא | קרבן העדה | פני משה | עין משפט


הולכין מיל וחוזרין מיל ושוהין כדי מיל ויודעים שהגיע שעיר למדבר ר' ישמעאל אומר והלא סימן אחר היה להם לשון של זהורית היה קשור על פתחו של היכל וכשהגיע שעיר למדבר היה הלשון מלבין שנא' (ישעיהו א) אם יהיו חטאיכם כשנים כשלג ילבינו:

גמרא

מהו דידכיות קבלן:

מתניתין בא לו כה"ג לקרות אם רוצה בבגדי בוץ קורא ואם לאו באיסטלית לבן משלו חזן הכנסת נוטל ס"ת ונותנו לראש הכנסת וראש הכנסת נותנו לסגן והסגן נותנו לכה"ג וכה"ג עומד ומקבל וקורא ועומד וקורא אחרי מות ואך בעשור וגולל את התורה ומניחה בחיקו ואומר יותר ממה שקריתי לפניכם כתוב כאן ובעשור שבחומש הפקודים קורא על פה ומברך עליה ח' ברכות על התורה ועל העבודה ועל ההודייה ועל מחילת העון ועל המקדש ועל ישראל ועל הכהנים ועל שאר התפילה. הרואה כה"ג שהוא קורא אינו רואה פר ושעיר הנשרפים הרואה פר ושעיר הנשרפין אינו רואה כה"ג כשהוא קורא לא מפני שאינו רשאי אלא שהיתה דרך רחוקה ומלאכת שניהן היתה נעשית כאחת:

גמרא מניין לקריאת הפרשה ר' אידי בשם ר' יצחק (ויקרא טז) ויעש מה ת"ל כאשר צוה ה' את משה מיכן לקריאת הפרשה רבי אמי בשם ר' יוחנן שירי עבודות עובדן בבגדי לבן א"ר מתנא מתניתא אמרה כן ואם לאו באיסטלית לבן משלו ר' יוסה בעי למה שהן בחוץ הרי שחיטה הרי אינה אלא בחוץ והוא עובדה בבגדי זהב ר' יסא בשם ר' יוחנן רצה עובדה בבגדי זהב רצה עובדה בבגדי לבן מצינו שחיטה רצה עובדה בבגדי זהב רצה עובדה בבגדי לבן בכל אתר את אמר הולכין אחר התורה והכא את אמר מוליכין את התורה אצלן אלא על ידי שהן בני אדם גדולים התורה מתעלה בהן

 

עין משפט

1 ז_א מיי' פ"ג מהל' עבודת יוה"כ הלכה ט':

2 ז_ב מיי' פ"ג מהל' עבודת יוה"כ הלכה י':

3 ז_ג מיי' פ"ג מהל' עבודת יוה"כ הלכה ח':

4 ז_ד טור ושו"ע או"ח סי' קל"ה סעיף י"ד, טור ושו"ע או"ח סי' תקפ"ד סעיף ג':