ירושלמי יבמות יא ז
<< | ירושלמי · מסכת יבמות · פרק יא · הלכה ז | >>
הקטע המקביל ב:
משנה · ירושלמי · בבלי
דפים מכל רחבי ויקיטקסט שמקשרים לעמוד זה
הלכה ז משנה
עריכהמי שלא שהת אחר בעלה שלשה חדשים ונישאת וילדה ואין ידוע אם בן תשעה לראשון אם בן שבעה לאחרון היו לה בנים מן הראשון בנים מן השני חולצין ולא מייבמין וכן הוא להן חולץ ולא מייבם היו לו אחין מן הראשון ואחין מן השני שלא מאותה האם הוא חולץ ומייבם והן אחד חולץ ואחד מייבם היה אחד ישראל ואחד כהן נושא אשה הראויה לכהן ואינו מיטמא למתים ואם ניטמא אינו סופג את הארבעים ואינו אוכל בתרומה ואם אכל אינו משלם קרן וחומש ואינו חולק על הגורן ומוכר את התרומה והדמין שלו ואינו חולק בקדשי המקדש ואין נותנין לו קדשים ואין מוציאין את שלו מידו ופטור מן הזרוע והלחיים והקיבה ובכורו יהא רועה עד שיסתאב ונותנין עליו חומרי ישראל וחומרי כהנים היו שניהן כהנים הוא אונן עליהן והן אוננין עליו היא אינו מיטמא להן והן אינן מיטמאין לו הוא לא יורש אותן אבל הן יורשין אותו ופטור על מכתו ועל קללתו של זה ושל זה ועולה במשמרו של זה ושל זה ואינו חולק ואם היו שניהן במשמר אחד נוטל חלק אחד
הלכה ז גמרא
עריכהמה נן קיימין אם לאחר מיתה לית יכיל דתנינן הוא אונן עליהן והן אוננין עליו ניחא לשני אינו מטמא שאני אומר בנו של ראשון הוא לראשון למה אינו מטמא אלא בשגירש מה נפשך בנו הוא יטמא לו אם אינו בנו חלל הוא ומה בכך שיטמא אלא בשאנס לא כן אמר רבי בא בשם אבא בר ירמיה אנוסה אינה צריכה להמתין שלשה חדשים וסברנן מימר כרבנן והכא כרבי יוסי אנן קיימין תני רבי חייה אוננין ומיטמאין על הספק אמר רבי יוסי מתני' אמרה כן הוא אונן עליהן והן אוננין עליו רבי אשייאן בר יקום הוה ליה עובדא שאול לרבי יסא אמר ליה לית צריך אמר ליה והתנינן אמר רבי חייה אוננין ומיטמאין על הספק סימנין היו ניכרין לא כן אמרין חברייא בשם רבי יוחנן סימנין בן שמונה אין עושין מעשה סימן היה לו שבעל ופירש בן שמונה הרי הוא כאבן ואין מטלטלין אותו בשבת אבל אמו שוחה עליו ומיניקתו רבי יוסי בעי אילין תינוקות ספיקות מהו לחלל עליהן את השבת אמר ר' יוסי בי רבי בון ויאות מה נפשך בן תשעה הוא ימול בן שמונה נעשה כמחתך בשר שלא לצורך רבנן דקיסרין אמרי רבי יעקב בר דסיי שאל מי אמר שמותר לחתוך בשר שלא לצורך תני רבן שמעון בן גמליאל אמר כל המתקיים באדם שלשים יום אינו נפל (במדבר יח) ופדויו מבן חודש תפדה ובהמה שמונה ימים אין זה נפל (ויקרא כב) ומיום השמיני והלאה ירצה לקרבן אשה לי"י תמן אמרי בשם שמואל הלכה כרבן שמעון בן גמליאל אמר רבי בא מה פליגין בשלא נולד לחדשיו אבל אם נולד לחדשיו אף רבן שמעון בן גמליאל מודה הכה את זה וחזר והכה את זה קילל את זה וחזר וקילל את זה פטור רבי חנניא בעי לית הדא פליגי על רבי יוחנן דאיתפלגון בשני ימים טובים של גליות רבי יוחנן אמר מקבלין התרייה על הספק רבי שמעון בן לקיש אמר אין מקבלין התרייה על הספק אמר רבי חנינא אמר רבי לית היא פליגא תמן איפשר לך לעמוד עליו ברם הכא אי איפשר לך לעמוד עליו הכה שניהן כאחת קילל שניהן כאחת חייב רבי יודה פוטר רבי יוחנן בעי מחלפה שיטתיה דרבי יודה דתנן תמן אכל מזה כזית ומזה כזית סופג שמונים רבי יודה אמר אינו סופג אלא ארבעים אמר רבי קרוספי אינה מוחלפת תמן עיקר לאוין ספק היה ברם הכא ודאי היה ונסתפק לו רבי יודה בעי מעתה נבילה שביטלה בשחוטה מאחר שודאי היה ונסתפק לו אכל ממנה יהא פטור אמר רבי יוסי מודה רבי יודה בשאר כל הספיקות שהוא פטור חייב ברם הכא קריי דרש רבי יודה (ויקרא כ) אביו וודאי לא הספק אמו וודאי לא הספק ועולה במשמרו של זה ושל זה לא יעלה ר' אחא ר' חיננא בשם ר' יסא מפני פגם המשפחה תני והן שיהו שניהן בית אב אחד