ירושלמי גיטין ו ה
<< | ירושלמי · מסכת גיטין · פרק ו · הלכה ה | >>
הקטע המקביל ב:
משנה · ירושלמי · בבלי
דפים מכל רחבי ויקיטקסט שמקשרים לעמוד זה
הלכה ה משנה
עריכההאומר כתבו גט ותנו לאשתי גרשוה כתבו איגרת ותנו לה הרי אילו יכתבו ויתנו פטרוה פרנסוה עשו לה כנימוס עשו לה כראוי לא אמר כלום בראשונה היו אומרים היוצא בקולר ואמר כתבו גט לאשתי הרי אילו יכתבו ויתנו חזרו לומר אף המפרש והיוצא בשיירא ר"ש שזורי אומר אף המסוכן
הלכה ה גמרא
עריכההאומר תרכוה כאומר גירשוה פטרוה פרנסוה עשו לה כנימוס עשו לה כראוי לא אמר כלום אני אומר למזונות אמר ר מנא ולא סוף דבר בקולר של סכנה אלא אפי בקולר של ממון שכל הקולר בחזקת של סכנה ר אלעזר שאל מתנתו כמתנת שכיב מרע רב נחמן בשם ר יעקב ארמנייא מה דהיא צריכה לר אליעזר פשיטא לר יוסי בר חנינה דתנינן תמן האשה שנהרגה נהנין בשערה בהמה שנהרגה אסורה בהנייה אמר ר יוסי בר חנינה באומרת תינתן כבינתי לבתי כהדא גניבה אתאפק למקטלא אמר יבון לר אבונא זוז מן חמרא דכפר פנייא ולא יבון ליה חשין להא דרב דרב אמר היורש כמשועבד כשם שאין מלוה בעדים ניגבית מן המשועבד כך אינה ניגבית מן היורשין ולא יתנון ליה משום חוב יתנון ליה משום מתנה חשין להא דרבי אלעזר דר אלעזר שאל מתנתו כמתנת שכיב מרע אייתי דרבי זעירא לרבי יצחק עטושיא ותנון ליה כגיטין כן מתנה אמר ליה רבי בא או מה גיטין אם לא נתן בחייו לא נותן אף מתנה אם לא נתן בחייו לאו שמה מתנה אמר ליה הכא אתא ר מפקה חכמתה ומפסדה לר אבונא זוזי לית יכיל דתנינן תמן תנו מנה לאיש פלוני ומת יתנו לאחר מיתה כר שמעון דרבי יוחנן פליג יבון ליה דמר רבי אבהו בשם רבי יוחנן מלוה בעדים נגבית מן היורשין ובלבד יורשין קרקע אמר ר יוסה הדא דתימר בהן דהוה קאים גביה עד שעה דמית ברם אם עליל ונפק אנא אמר כבר יהיב ליה מילתיה דרבי חנינה אמר דלא יהיב ליה ר חנינה הוה מישתעי אהן עובדא לוי פריסה הוה עבר מן אתר לאתר נפקין קריביה דגניבה מיבול עימיה אמר ייבון לר אבונא זוזיי והיתגרון לחמא תני אף החולה ר יעקב בר אידי בשם ר יונתן הלכה כרבי שמעון השזורי במסוכן מה בין מסוכן מה בין חולה חולה כדרך הארץ ומסוכן כל שקפץ עליו החולי דרך הארץ הקרובים נכנסין אצלו מיד והרחוקין לאחר ג ימים ואם קפץ עליו החולי אילו ואילו נכנסין אצלו מיד דלמא ר הונא ר פינחס ר חזקיה סלקון מבקר לרבי יוסי בתר תלתא יומין אמר לון בי בעיתון מקיימה מתניתא