ירושלמי גיטין ו ו
<< | ירושלמי · מסכת גיטין · פרק ו · הלכה ו | >>
הקטע המקביל ב:
משנה · ירושלמי · בבלי
דפים מכל רחבי ויקיטקסט שמקשרים לעמוד זה
הלכה ו משנה עריכה
מי שהיה מושלך בבור ואמר כל השומע את קולי יכתוב גט לאשתי הרי אילו יכתבו ויתנו הבריא שאמר כתבו גט לאשתי רצה לשחק בה מעשה בבריא שאמר כתבו גט לאשתי ועלה לראש הגג ונפל ומת אמר רבן שמעון בן גמליאל אמרו חכמים אם מעצמו נפל הרי זה גט ואם הרוח דחאתו אינו גט
הלכה ו גמרא עריכה
אמר ר חנינה לימדנו ר יונתן והן שראו בובייה של אדם תמן תנינן מעידין לאור הנר ולאור הלבנה ומשיאין על פי בת קול ומר רבי יונתן והן שראו בוביי של אדם ר אחא בר חנינה בשם ר חנינה הדא דתימר בשדה אבל בעיר אפילו לא ראו בוביי של אדם והתנינן מי שהיה מושלך בבור ואמר רבי יונתן והן שראו בוביה של אדם אמר ר אבין המזיקין היו מצויין בבורות כדרך שהן מצויין בשדות ספק מעצמו נפל ספק הרוח דחתו נישמעינה מן הדא רבן שמעון בן גמליאל אומר אם על אתר נפל הרי זה גט ואם לאחר זמן נפל אינו גט וההן על אתר ולא ספק הוא הדא אמרה ספק מעצמו נפל ספק הרוח דחתו הרי זה גט שחטה לזרוק דמה לע"ז ולהקטיר חלבה לע"ז רבי יוחנן אמר המחשבה פוסלת ריש לקיש אומר אין המחשבה פוסלת התיב ר יעקב בר אידי קומי ריש לקיש והתנינן ר יוסי אומר קל וחומר הדברים מה אם במקום שהמחשבה פוסלת במוקדשין כו ופיגול ונותר המחשבה פוסלת אמר ליה פיגול ונותר אין המחשבה פוסלת אבל אם שחטה לזרוק את דמה לע"ז ולקטור חלבה לע"ז אין המחשבה פוסלת שחטה וזרק דמה <לע"ז> והקטיר חלבה לע"ז זה היה מעשה בקיסרין ולא אמרו לא לאיסור ולא להיתר ר חנינא בשם רב חסדא זאת אומרת לא חשו אין תימר חשו היה להם להורות איסור רבי יוסי בשם רב חסדא זאת אומרת שחשו אין תימר לא חשו לא היה להן להורות