ירושלמי גיטין ה א

<< | ירושלמי · מסכת גיטין · פרק ה · הלכה א | >>

הקטע המקביל ב: משנה · ירושלמי · בבלי
דפים מכל רחבי ויקיטקסט שמקשרים לעמוד זה

הלכה א משנה

הניזקין שמין להן בעידית ובעל חוב בבינונית וכתובת אשה בזיבורית רבן שמעון בן גמליאל אומר אף כתובת אשה בבינונית

הלכה א גמרא

קל וחומר להקדש אמר רבי אבא בר פפי קומי ר' יוסי מה אנן קיימין אם להכשר נזקין הדא דתנינן (שמות כא) שור רעהו ולא שור הקדש אם לניזקי גופו הדא היא דתני רבי חייה נזקין להדיוט ואין נזקין לגבוה אלא כן קיימין באומר הרי עלי מאה מנה להקדש <והלך שורו והזיק> שלא תאמר יעשה בעל חוב ויגבה בבינונית לפום כן צריך מימר הניזקין שמין להן בעידית קל וחומר להקדש תני רבי חייה נזק וחצי נזק נגבין מן המשועבדין ניחא נזק חצי נזק לא מגופו הוא משלם אמר רבי יוסי תיפתר בשור תם שהזיק והלך הבעל ומכרו כבר נשתעבד גופו לבעל הנזק רבנן דקיסרין אמרין תיפתר שזקפן עליו מלוה מעתה לא תגבה אלא בבינונית מאחר שעיקרו נזק גובה בעידית שדהו פרט למשועבד כרמו פרט להקדש מה אנן קיימין אם בשהזיק ואחר כך הקדיש הדא היא דתנינן הקדיש תשעים מנה והיה חובו מאה מנה אם בשהקדיש ואחר כך הזיק הדא הוא דתנינן שור רעהו ולא שור הקדש אמר ר יודן תיפתר בשור של הקדש שרעה לתוך שדה הדיוט אמר ליה ר מנא אנן בעינן קרקע הקדש ואת אמרת תוך שדה הדיוט אלא כן אנן קיימין באומר הרי עלי מאה מנה להקדש והלך הוא והזיק שלא תאמר אילו נזקין ומלוה בעדים הנזקין קודמין וכא קודם הנזק להקדש לפום כן צריך מימר כרמו פרט להקדש שדהו פרט למטלטלין כרמו פרט לראוי כבמחוזק שדהו פרט למטלטלין בהן דלא בעי מטלטלין משעה ראשונה והכא כהדא דתני אין לי אלא קרקע מניין שאם רצה ליתן כסף תלמוד לומר כסף ישיב לבעליו מה בעית מימר קרקע עיקר אי נימר כסף עיקר ויחליטו לו משעה ראשונה ואנן חמיי רבנין מחלטין לו קרקעות כרמו פרט לראוי כבמוחזק רבי לעזר בשם רבי ניסא בשחפר אביו בור והזיק בחיי אביו ונפלו לו נכסים אחר מיתת אביו הייתי אומר ישתעבדו נכסים לאותו נזק לפום כן צריך מימר כרמו פרט לראוי כבמוחזק מיטב שדהו ומיטב כרמו של מזיק דברי רבי ישמעאל רבי עקיבה אומר מיטב שדהו ומיטב כרמו של ניזק קשיא על דרבי עקיבה ניזוק ואת אמר כן אלא בית דין רואין אי זהו שדהו יפה לפני הניזוק ושומה לה כמוה כהדא דתני יכול אם אכלה מן העידית שמין לו מן העידית מן הזיבורית שמין לו מן הזיבורית היך עבידא עידית שבזיבורית טבא סגין אם אומר את כן נמצאת משביח את הניזק רואין את השדה כאילו מליאה עידית ושמין לו מן העידית וזיבורית שמין לו מן הזיבורית נמצא משלם מן העידית על העידית ומן הזיבורית על הזיבורית מניין לרבי עקיבה הניזקין שמין להן בעידית ליחתה מן התורה איתה מן התקנה מפני מה אמרו הניזקין שמין להן בעידית מפני הגזלנין שיהא אדם אומר מה בידי גזל מה בידי מזיק למחר רואין בית דין שדה יפה שלי ונוטלין אותה מלפני וסומכים אותה למקרא מיטב שדהו ומיטב כרמו ישלם עד כדון קרקעו משכונו למד מקרקעו מה קרקעו בעידית אף משכונו בעידית ובעל החוב בבינונית מפני הרמאין שלא יהא אדם רואה את שדה חבירו יפה ומלוה אותו מעות ועוקף ונוטלה ממנו מעתה לא ישומו לו אלא בזיבורית אמר ר יודה וכיני אלא שלא לנעול דלת בפני אדם שלמחר הוא ללוות ואינו מוצא דרש ר סימאי (דברים כד) והאיש זה שליח בית דין שאם נכנס המלוה הוא מוציא את היפה ואם נכנס הלוה הוא מוציא את הרע הא כיצד שליח בית דין נכנס ומוציא את הבינונית ר ישמעאל אומר דבר תורה הוא שיכנס הלוה דכתיב והאיש אשר אתה נושה בו יוציא אליך את העבוד החוצה עד כדון משכונו קרקעו למד ממשכונו מה משכונו בבינונית אף קרקעו בבינונית פשיטא דא מילתא מלוה שהיא נעשית בו כפרנות אינה נשמטת כפרנות היא נעשית מלוה משמט רבי ירמיה בעי אף למידת הדין כן היא מלוה שהיא נעשית כפרנות גובה כפרנות שהיא נעשית מלוה גובה בבינונית אין שם אלא עידית גובה בעידית בינונית גובה בבינונית זיבורית גובה בזיבורית עידית ובינונית הניזקין שמין להן בעידית בעל חוב וכתובת אשה בבינונית בינונית וזיבורית הניזקין ובעלי חוב שמין להן בבינונית וכתובת אשה בזיבורית היתה עידית שלו יפה משל כל אדם עידית היא בינונית שלו יפה משל כל אדם בינונית היא זבורית שלו יפה משל כל אדם זיבורית היא היתה עידית שלו בינונית של כל אדם ר זירא ור אילא בעי נישמעינה מן הדא בינונית וזיבורית הניזקין ובעלי חוב שמין להן בבינונית וכתובת אשה בזיבורית וכמה דאת בעי עידית ובינונית ניזקין דוחין לבעלי חוב בבינונית ודכוותה בינונית וזיבורית ידחו הניזקין לבעלי חוב בזיבורית רבי יוסי בר בון בשם רב חסדא תיפתר שהיתה לו עידית ומכרה וכבר נדחו לבעלי חוב לגבות בבינונית וכתובת אשה בזיבורית אמר רבי ירמיה לא שנו אלא מנה מאתים אבל כתובת אלף דינר גובה בבינונית ורבי יוסי אומר אפילו כתובת אלף דינר אינה גובה אלא מן הזיבורת ואתיין אילין פלוגוותא כאילין פלוגוותא כל זמן שהיא בבית אביה גובה כתובתה לעולם כל זמן שהיא בבית בעלה גובה כתובתה עד עשרים וחמש שנה רבי סימון אמר רבי יהושע בן לוי לא שנו אלא כתובת מנה מאתים אבל היתה כתובתה אלף דינר גובה כתובתה לעולם אתא רבי אבהו בשם רבי יוחנן ואפילו כתובה של אלף דינר אינה גובה אלא עד עשרים וחמש שנה ואתייא דרבי יוסי כרבי יוחנן ודרבי ירמיה כר יהושע בן לוי דתנינן תמן הכותב נכסיו לבניו וכתב לאשתו קרקע כל שהוא איבדה כתובתה רב אמר במזכה על ידה ושמואל אמר במחלק לפניה רבי יוסי בר חנינה אמר מקולי כתובה שנו כאן ותני בר קפרא מקולי כתובה שנו א"ר אמר רב/י בא טעמא דרבי יוסי בן חנינה לא סוף דבר בכתובת מנה מאתים אלא אפילו כתובה של אלף דינר מקולי כתובה שנו