ירושלמי גיטין דף כב ב


תלמוד ירושלמי - גמרא | קרבן העדה | פני משה | עין משפט


אהן תנייא קדמייא סבר מימר מצווין הן לפדות בני חורין ואין מצווין לפדות את העבדים. רבי יעקב בר אידי בשם ר"ל אמר הלכה כרבן שמעון בן גמליאל. רבי סימון בשם רבי יהושע בן לוי אמר ייסי בן שאול בשם רבי המתייאש בעבדו אינו רשאי לשעבדו וצריך לכתוב לו גט שיחרור שמע רבי יוחנן ואמר יפה לימדני רבי יהושע בן לוי. כלום למדו גט שחרור לא מאשה מה אשה אינה יוצאה משום ייאוש שצריכה ממנו גט. אף עבד אינו יוצא משום ייאוש. וצריך גט שיחרור. שמעון בר בא בשם רבי יוחנן עבד שברח מן השבויין אצל רבו אין רבו רשאי לשעבדו וצריך לכתוב לו גט שיחרור. רבי אבהו בשם רבי יוחנן אמר המפקיר את עבדו אינו רשאי לשעבדו ואינו רשאי לכתוב לו גט שיחרור. אמר ליה רבי זעירא כל עמא אמרין דהוא צריך. ואת אומר אינו צריך. שמא אינו מעכבו מלוכל בפסח כהדא דתני (שמות יב מד): "וכל עבד איש מקנת כסף ומלתה אותו". בשעה שהוא עובד את רבו הוא מעכבו לוכל בפסח ובשעה שאינו עובד את רבו אינו מעכבו מלוכל בפסח. סימא שתי עיניו כאחת הפיל שני שיניו כאחת יוצא בהן לחירות. זו אחר זו יוצא לחירות בראשונה ונותן לו דמים בשנייה. רבי אילא בשם ריש לקיש כמאן דאמר אינו צריך לכתוב לו גט שיחרור. ברם כמאן דאמר צריך לכתוב לו גט שחרור ואת אומר משלם לו. אין לי אלא היוצא בשן ועין. מניין היוצא בכיפה ובהרנירק טיאונוס

 

עין משפט

28 ד_כח טור ושו"ע יו"ד סי' רס"ז סעיף ס"ו: מיי' פ ח' מהל' עבדים הלכה י"ג, טור ושו"ע יו"ד סי' רס"ז סעיף ד', סמ"ג עשין פז :

29 ד_כט טור ושו"ע יו"ד סי' רס"ז סעיף ס"ו:

30 ל מיי' פ ה' מהל' עבדים הלכה ד', טור ושו"ע יו"ד סי' רס"ז סעיף כ"ז: