ירושלמי בכורים ב ו

<< | ירושלמי · מסכת בכורים · פרק ב · הלכה ו | >>

הקטע המקביל ב: משנה · ירושלמי · בבלי


הלכה ו משנהעריכה

כוי יש בו דרכים שוה לחיה ויש בו דרכים שוה לבהמה ויש בו דרכים שוה לחיה ולבהמה ויש בו [דרכים] שאינו שוה לא לחיה ולא לבהמה כיצד שוה לחיה דמו טעון כיסוי כדם החיה ואין שוחטים אותו ביום טוב ואם שחטו אין מכסים את דמו וחלבו מטמא טומאת נבילה כחיה וטומאתו בספק ואין פודים בו פטר חמור כיצד שוה לבהמה חלבו אסור כחלב הבהמה ואין חייבים עליו כרת ואינו נלקח בכסף מעשר לוכל בירושלים וחייב בזרוע ובלחיים ובקיבה רבי לעזר פוטר שהמוציא מחבירו עליו הראייה כיצד אינו שוה לחיה ולבהמה אסור משום כלאים עם החיה ועם הבהמה הכותב חייתו ובהמתו לבנו לא כתב לו את הכוי אמר הריני נזיר שזה חיה ובהמה הרי זה נזיר ושאר כל דרכיו שוין לחיה ולבהמה טעון שחיטה כזה וכזה ומטמא משום נבילה ומשום אבר מן החי כזה וכזה

הלכה ו גמראעריכה

איזהו כוי אמר רבי לעזר עז שעלה על גבי צבי וצבי שעלה על גבי עיזה ורבנין אמרין מין הוא עיקרו ולא יכלו חכמים לעמוד עליו פדי בכוי חוזר ופודה בשה לפיכך אם מת אחד מהן המוציא מחבירו עליו הראיה מתני' דלא כרבי לעזר דתני רבי לעזר אומר כוי אין חייבים על חלבו אשם תלוי מתני' דלא כרב דרב אמר כל שאי אפשר לעמוד על ודאו אין חייבין על ספיקו אשם תלוי פתר לה חלוקין על דברי רבי לעזר ואפילו בשעה שהיו לוקחים בהמה לבשר תאוה אינו נלקח בכסף מעשר ליאכל בירושלים וחייב בזרוע ובלחיים ובקיבה רבי לעזר פוטר רבי לעזר דו אמר עכשיו הוא נסתפק לו דו אמר פטור ורבנין דינון מרין מין הוא עיקרו אינון אמרין חייב מתני' דלא כרבי דתני הקדיש חייתו ובהמתו לא הקדיש אתה כוי רבי אומר הקדיש את הכוי אמר הריני נזיר שזה חיה נזיר שזה בהמה נזיר שאין זה חיה נזיר שאין זה בהמה נזיר שזה חיה ובהמה נזיר שאין זה לא חיה ולא בהמה נזיר רבי חגי בעי קומי רבי יוסי למה לא תנינן הרובע והנרבע ממינו חייב אמר ליה תניתה בסופה ושאר כל דרכיו שוין לחיה ולבהמה