ירושלמי בבא קמא ג ב
<< | ירושלמי · מסכת בבא קמא · פרק ג · הלכה ב | >>
הקטע המקביל ב:
משנה · ירושלמי · בבלי
דפים מכל רחבי ויקיטקסט שמקשרים לעמוד זה
הלכה ב משנה
עריכהנשברה כדו ברשות הרבים והוחלק אחד במים או שלקה בחרסיה חייב ר' יהודה אומר במתכוין חייב בשאינו מתכוין פטור
הלכה ב גמרא
עריכהרבי לעזר אמר בשעת נפילה נחלקו. אבל לאחר נפילה כל עמא מודיי שחייב. אמר רבי יוחנן בין בשעת נפילה בין לאחר נפילה היא המחלוקת. מתיב רבי יוחנן לרבי לעזר אם בשעת נפילה פטור. אינו קל וחומר לאחר נפילה. ולמה פטור בשעת נפילה שכן אדם מפקיר נזקיו ברשות הרבים. אית מתניתא מסייעא לדין. ואית מתניתא מסייעא לדין דתני מודין חכמים לרבי יודן במניח אבנו ומשואו ברשות הרבים ובא אחר ונתקל בהן פטור שעל מנת כן הנחיל יהושע לישראל את הארץ. הא אם לא הנחיל יהושע לישראל את הארץ על מנת כן חייב. על דעתיה דרבי יוחנן במתכוון לחרסין. על דעתיה דרבי לעזר במתכוון להזיק. רבי זירא ורבי לא תריהון אמרין מודה רבי יודה לחכמים במבקיר שור שנגח ברשות הרבים שחייב. לא דומה נזק עומד לנזק מהלך.